תרגול קריאת טקסטים ברמות שונות

טקסט לכיתה א

/ מלכה פרדו

אֹרֶן  תָּמִיד  רָצָה  כֶּלֶב,

אֲבָל  אִמָא  וְאַבָּא  לֹא  הִסְכִּימוּ.

יוֹם  אֶחָד  הָלַךְ  אֹרֶן  בָּרְחוֹב,

וְשָׁמַע  קוֹל  יְלָלָה.

הוּא  נִגַשׁ  לַמָקוֹם

שֶׁמִמֶנוּ   הִגִיעָה   הַיְלָלָה,

וְשָׁם  רָאָה  כַּלְבָּה  קְטָנָה.

הַכַּלְבָּה  רָעֲדָה  מִקוֹר.

הֵרִים  אוֹתָה  אֹרֶן

וְהֵבִיא  אוֹתָה  הַבַּיְתָה.

כָּל  הַדֶרֶךְ  לִקְקָה  הַכַּלְבָּה  אֶת  אֹרֶן

וְאֹרֶן  כָּל  כָּךְ  שָׂמַח.

בַּבַּיִת,  כְּשֶׁרָאוּ   הוֹרַיו שֶׁל אֹרֶן

אֶת  הַכַּלְבָּה  מִיָד  אָמְרוּ:

” יֵשׁ  לָנוּ  חֲבֵרָה  חֲדָשָׁה  בַּמִשְׁפָּחָה ! “

טקסט לכיתה ב

אָח גָּדוֹל אָחוֹת קְטַנָּה

רָפִי יוֹשֵב לְיַד הַשֻלְחָן וּמְצַיֵר. הוּא אוֹחֵז בְּמִכְחוֹל וְצוֹבֵעַ אֶת הַתְּמוּנָה עַל הַדַּף בְּצִבְעֵי הַגּוּאָש שֶלוֹ.

כָּל כָּךְ נָעִים לוֹ לִצְבֹּעַ וְלִרְאוֹת אֵיךְ הוֹפֵךְ הַלָבָן שֶל הַדַּף עִם הַקַּוִּים הַשְּחֹרִים לִתְמוּנָה צִבְעוֹנִית.

וְהִנֵּה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת, רָחֵלִי אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָה נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר.

רָחֵלִי  בַּת שָלֹש וְהִיא עֲדַיִן בַּגַּנוֹן.

בַּתְחִלָּה רָחֵלִי מַשְעִינָה מַרְפְּקֶיהָ עָל הַשֻלְחָן וּמַבִּיטָה בִּשְתִיקָה וּבְהַעֲרָצָה בְּאָחִיהָ הַגָדוֹל הַמְצַיֵּר בַּמִּכְחוֹל.

אַחַר כָּךְ רָחֵלִי רוֹצָה לְהַבִּיט בַּצִּיּוּר מִקָּרוֹב.

אִי אֶפְשָר, אָסוּר, הַצִּיּוּר רָטֹב.

וּפִתְאֹם- מַה קָּרָה?? רָפִי אֵינוֹ זוֹכֵר בְּדִיוּק מַה קָּרָה.

פִּתְאֹם הוּא מַרְגִיש דְחִיפָה בַּמַּרְפֵּק וְהַמִּכְחול בִּמְקוֹם לְצַיֵּר מַתִּיז צֶבַע וְהִנֵּה כֶּתֶם מְכֹעָר עַל הַדַף…….

טקסט לכיתה ג

הַיַלְדָה מִלַפְּלַנְד / תִרְגְמָה לֵאָה גוֹלְדְבֶּרֶג

מִתּוֹךְ “מִקְרָאוֹת יִשְׂרָאֵל” לְכִתָה ג’

אֶלָה קָרִי הִיא בַּת שָׁלֹֹשׁ וָחֵצִי. הִיא גָרָה בְּאֶרֶץ לַפְּלַנְד, רָחוֹק- רָחוֹק בַּצָפוֹן.

 שָׁם כָּל הַשָׁנָה קַר וְהָאֲנָשִׁים נוֹסְעִים בְּמִגְלָשַׁיִם  וּבְמִזְחָלוֹת. הַמִזְחָלוֹת רְתוּמוֹת לֹא לְסוּסִים,

כִּי אִם לִכְלָבִים אוֹ לְאַיָלִים.

כָּל הַקַיִץ אֵין הַשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בְּלַפְּלַנְד. בַּלַיְלָה אוֹר כְּמוֹ בַּיוֹם וְאֶפְשָׁר לִקְרֹא בַּלַיְלָה סְפָרִים

לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ…

בַּחֹרֶף גָּרָה אֶלָה קָרִי בְּבַיִּת רָגִיל, אֲבָל בָּאָבִיב הִיא עוֹבֶרֶת עִם כָּל מִשְׁפַּחְתָּה לְבִקְתָּה קְטָנָה,

רְחָבָה מִלְמַטָה וְצָרָה מִלְמַעְלָה. הִיא בְּנוּיָה מִגִזְעֵי עֵצִים וְכָבוּל.

שֵׁם אָבִיהָ שֶׁל אֶלָה קָרִי הוּא אַנְדֶרְס. הוּא אִישׁ זָרִיז וְחָכָם, יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי דְּבָרִים.

גַם אֶת בֵּית הַקַיִץ בָּנָה בְּעַצְמוֹ.

בְּלַפְּלַנְד מַסִיקִים אֶת הַתַּנוּר גַם בָּאָבִיב. הוֹלֵךְ אַבָּא שֶׁל אֶלָה קָרִי לַיַעַר וְכוֹרֵת עֵצִים, אֶלָה קָרִי

עוֹזֶרֶת לְאַבָּא לְהָבִיא אֶת הָעֵצִים הַבַּיְתָה.

וְעִזָה קְטָנָה יֵשׁ לְאֶלָה קָרִי. לִפְעָמִים בָּאָה עִזָה לְבַקֵר אֶת אֶלָה קָרִי בְּבֵיתָהּ, וְאָז יֵשׁ לְהַשְגִיחַ

עָלֶיהָ בְּשֶׁבַע עֵינַיִים, כִּי עִזָה אוֹכֶלֶת אֶת כָּל מַה שֶׁהִיא רוֹאָה: לֶחֶם בְּחֶמְאָה, סַבּוֹן, כּוֹבָעִים.

כְּפָפוֹת…

יֵשׁ לָהּ לְאֶלָה קָרִי גַם אַיָל צְפוֹנִי, גָדוֹל, חַי! הוּא נִתָּן לָהּ בְּמַתָּנָה בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלְדָה. הָאַיָל נִרְתַּם

לַמִזְחֶלֶת וְהוּא סוֹחֵב אֶת כָּל הַחֲפצִים, שֶׁיֵש לְטַלְטְלָם מִמָקוֹם לְמָקוֹם