אוהב את הימים הקצרים
אוהב את העלים הנושרים
את הרוח הקלילה
שאת צעיפך מניפה
את הענן החולף…
המבטיח שעוד יטפטף
אוהב אותך לבושה
כשבגדייך נושרים
ללא בושה,
אוהב את גופך
בין זרועותיי ללטף
בואי כי סתיו בא לבקרנו
בעוד השמש מחממת גופנו
ועם בו החורף לחבקנו
נמצא כי מלבלבת אהבתנו
נמשלים החיים – אתי הרץ
Copyright © 2015
הזיכרונות שבים
כאילו היינו ילדים
פרדסיי ילדותי
השדות הירוקים
טיולי השבת…
החופש הנשגב
חוסר הדאגה
הנאה צרופה
נשימות ארוכות צלולות
אל מרחבים פתוחים
ריח תפוז קלוף
ועסיס הדרים נוטף
בלשון קטנה מלקקת
את המתיקות המהנה
עד נספגה בחולצה
2
עצים בכתום מקושטים
כמו קסם מאירים
השקט והשלווה
מלבד רוח קלה
יום חורף נפלא
שהשמש בו חיממה
ואנחנו שבנו לשכונה,
מרוחי צוף ודביקים
אך מלאיי ציפייה
לפעם הבאה
4
6
נמשלים החיים
לאוד שדעך
אין בו להבה
לא חום, לא תשוקה,
כמו אבק דרכים…
חולפים להם השנים
מעט צוחקים, מעט דומעים
אך מלוא הכוס לרוויה
אין גומעים,
כעץ שעליו נשרו
יופיו והדרו התענוו
וללא אהבה
אין בחייו ברכה,
8
אלי
תן לי ממתיקותך
שאדע מהו טוב בעולמך
שבעתי מרורים
גם אם חזקה אני
נופלת בתחנונים
אנא
המתק מעט טעמי
הצת מעט הלהט בי
לו יכולתי הייתי הכל משנה
אך שעון החול רץ במהרה .
10
לָקַחת אוֹתִי אֶל מָחוֹז לִבֵּךְ
שִׁכַּנְתְּ אוֹתִי בְּחַדְרֵי אַהֲבָתֵךְ
לֹא עַל יוֹפְיִי וְעָשְׁרִי
רַק בַּעֲבוּר אָהַבְתִּי
…
קְחִי אוֹתִי לְכָל מָקוֹם שֶׁתַּחְפְּצִי
אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶחְסֶה בצילך
הֲיִי לִי בַּיִת,
וַאֲנִי אֶהְיֶה עוֹזְרְך
תְּנִי לִי לִהְיוֹת לֵךְ כְּנָפַיִם
כְּמַלְאָךְ לשאתך עַל כַּפַּיִם
הֲיִי לִי הָרוּחַ המלבה אֶת אַהֲבָתִי
וַאֲנִי אֶתֵּן לֵךְ כָּל אֲשֶׁר לִי
12
כל שלא אמרתי
את רואה בעיניי
כמו קוסמת אשפית
מתרגמת מבטיי
כערום עומד אני לפנייך …
לבוש במחלצותיי
עיניי הן המדברות,
אם אעצום אותן
לבי יחדל
14
גנבת את אהבתי / אתי הרץ
היא שכנה עמוק בלבי
כמו בכספת נטמנה
מצל פחדים מוגנת הייתה
לא זרחה כאור יום…
ולא צפתה בירח אוהבים,
ואז אתה הגעת
פרצת לתוך לבי
ללא חשש נגעת באהבתי
למדתי לאהוב
לקבל את אהבתך
למדתי את רזיה
מלאי התשוקה
גנבת ללא חרטה
את נפשי
תודעתי
מחשבותיי
כולן היו לך
16
ואני משייטת, מלאת אהבה,
אם זאת התחושה
לא אתלונן על גנבה
אך אתלונן על אהבתך
אם תחסר
כי אז השמש תשקע
הירח יחוויר
ולא אשמע עוד את ציפורי השיר
18
כששמעתי את הנייר נקרע
היה מאוחר להציל את התמונה
רק החיוך נותר, כמעט ללא שיער
אבל כשמשהו ניצל
יש לשמוח , על הנותר…
סימן ושריד למה שהיה
בין כל התמונות ,נמצאה אחות תאומה
מביטה אל העתיד בדממה,
איני יודעת איזו תמונה קדמה
הבחירה הייתה קשה
כיצד להעמידן מול המצלמה
אחת מחייכת לעולם
ושנייה מהרהרת, נאיבית שכמותה
זאת אני , מעט אכולה
מחייכת למרות מה שקרה
העולם היה אז יפה
בעיניי אהבה
עם המון תקווה
20
זה היה ליל חורף גשום וקר / אתי הרץ
אני בדרכי הביתה מחזרה בחבורת הזמר, השעה כבר חצות,
רוצה להגיע כבר, להתכרבל בפוך, למרות מזג האוויר, לא וויתרתי על השירה, שהייתה אהבת חיי.
אני נזכרת בסיפור, משום שהיום אולי לא הייתי חוזרת על אותו מעשה,
…
נוסעת במכוניתי הישנה והאהובה, מכונית שהסיעה אותי לכל מקום בבטחה,
באותו הערב הגשם ניתך בחוזקה ברקים רעמים, חורף קר, אני נוסעת לאט שלא כהרגלי, מעט לפני הכיכר הבחנתי באדם העומד מול מכסה מנוע פתוח, מבלי לחשוב פעמיים , האטתי את הנסיעה ונצמדתי אל רכבו, שואלת אם אוכל לעזור, הוא מביט בי כבמושיע, “לא מתניע ואין כאן מוניות, את המכונית ראשונה שעוצרת, מאז אני עומד ומנסה לתקן”, הוא אומר, ואני מסבירה לו שמכאן אין סיכוי למוניות, הוא יאלץ לנסוע לכביש הראשי, וכמובן אני מציעה להסיע אותו. הכביש הראשי היה רחוק מביתי, אבל גם בסביבת ביתי לא יצליח לתפוס מונית, האיש סגר את מכסה המנוע ונכנס לרכב, היה לבוש במעיל עור נוטף מים, איש צנום מבוגר ממני בשנותיו, הוא הודה לי מאוד, ואני הודעתי לו שאסטה מדרכי כדי להביאו לכביש הראשי,
22
תוך כדי נסיעה הוא הזהיר אותי מהחלקה הערב מסוכן לנהוג אמרת, לרגע לא הצטערתי על עזרתי.
אני מבחינה שידו הימנית בכיס המעיל, הוא לא מוציאה משם, הדמיון שלי התחיל להשתולל, התחלתי לחשוש מה הוא מחזיק בכיס, מדוע ידו שם מה הוא מחביא? סכין אקדח?
ישבתי במושבי באי נוחות, התחלתי לדבר אליו, לספר מניין באתי ושמצפים לי ילדים בבית, אולי רציתי שיחשוב פעמיים, תפס אותי פחד והצטערתי על טיפשותי, על חוסר האחריות האימפולסיביות שלי, את תמיד רצה לעזור ועכשיו אין מי שיציל אותך,
כעבור דקות קשות הגענו למקום מרכזי יותר רווח לי מעט , היו אנשים ברחוב הראשי, הסעתי את האיש לאן שהבטחתי שיגיע, קרוב מאוד לכביש ,האיש הושיט את ידו הפנויה ולחץ את ידי, הוא ברך אותי באלפי ברכות, איש לא עצר לפניך, כולם פחדו, חזר ואמר לי, אפילו לתקן את המכונית שלי לא יכולתי ”
כשיצא מהרכב הבחנתי כי השרוול מונח ריק בכיסו, הוא גידם, חזרתי הבית מאושר
24
לא חייבת לאיש דבר
מלבד חיוך והושטת יד,
השנים חלפו והחובות מעטו
פעם אהבתי לגדל ילדיי
היום הם עזר לי, במרום שנתיי,…
התחייבתי ללחיי נישואין
ברוב הערכה ואהבת החיים
אך לא תמיד מצליחים
ואז מתפרקים הגורמים,
היום מלאת געגועים לחלקים הטובים
בהם הייתה חדוות עשיה
ולו החזרה מבית הספר או משחק בגינה,
אודה ללא בושה, הוקל לי
לא לשחק רעיה, האישה הממתינה,
החופש חדר לנימיי זרם בעורקיי,
26
הפכתי לצפור דרור
ששרה את שיריה בשמחה
מעל כל צמרת וענף
גם בימים של סתיו,
לאישה שמחה בחלקה,
זכר הימים עולה כל שנה דרגה
מין נוסטלגיה של זקנה
יש את מי לחבק ולנשק
יש מי שישמח ויצחיק
אני ברוכה בהרבה מובנים
אך חסרים אותם ימים
בהם חייתי גם עבור אחרים
היום אני אורחת בחיים
28
ידך בידי / אתי הרץ
אחזתי בידך מגוידת וקמוטה
מאבק השנים ניכר בה
אך חמה ורכה הייתה…
יד שאהבה ליטפה עינגה
ברוב נחת ואהבה
ידייך ידעו יגע כפיים
נשאו, משכו וברוב כוח דחפו חיינו
ואחרי שנים של עמל
ידעו לחבק ברוך, מעט מרושל
עייפו וכוחם תש
היום הן נחות בין כפותיי
מחממות לבי ורגשותיי
30
כל הערב שתינו יין זול
משהו במחיר אמצע החיים
כמו כל הבחירות
ממוצעות לא מושלמות
אין להצטער על העובדות…
החיים יפים כמו שמפניה תוססים
ומה חשוב טעמו של היין
חשובה יותר ההרגשה
כששניים יושבים לשיחה
כשהחיוכים נפגשים
כשניצוץ לפתע ניצת
ואת יודעת שדבר לא השתנה
אותם פרפרים , מאושרת ושמחה
לדעת שקיימת אהבה
32
משיקים עוד כוסית אחרונה
שמלווה אותנו לחדר השינה
אמצע החיים ועדיין ממשיכים
שם בפרטיות על אותה מיטה
הוא לא שכח את מילות האהבה
הן מעט וותיקות
אך תמיד עובדות
אמצע החיים עדיין לא שוכחים
למרות שהיין זול, ההרגשה נפלא
34
יום של חול / אתי הרץ
אנשים כחולות נודדים
עפים ברוח ונוחתים
גרגירים נפרדים …
חלקם מתאחדים
ויש שנשארים בודדים
במדבר של אנשים,
רוחות באות וחולפות
והבדידות תוקעת יתד
מקימה מאהל
משתקעת בלב החלל
בונה מסביבה חומה
מתגוננת מפני הסופה הבאה,
היא בחרה את גורלה
36
יודעת מה רצונה,
אך עם בוא הליל
מחפשת היא גרגר,
אחד שיתאים למזגה
שלא יעוף בסופה,
כך במדבר האנשים
כחול כולם נודדים.
38
כרטיס ביקור / אתי הרץ
אמרת לי
את כרטיס ביקור שלי
הלכתי בראש מורם
הייתי נאה, נעימה…
ומאוד תמימה
בגדיי מעוררים כבוד
חיוכי פותח לבבות
אתה היית אחריי
מכוון צעדיי
מחמיא להישגיי
אך לפתע מעטו הקולות
הכרטיס הונח לאנחות
אתה כבר לא אחריי
אינך כלל בחיי
אני מונח על הפסנתר
כרטיס מיותם ביותר
40
ואתה אמרת
יכולת למצוא חיים
אילו הסכמת לתנאים
יצאתי מכליי
פשטתי מעט ממחלצותיי
חשפתי טפח מחמוקיי
ויצאתי אל החופש
אני אדון לעצמי
כרטיס ביקור אישי
לא בוש בעצמי
בכבוד תמיד דרכי
למרות היותי לבדי
42
ושוב נגעת בי
עם הרוח שנשבה,
חשתי את אהבתך
ליטפת תחושות, נטעת תקוות,
ואני כמשב קל, חדרתי ללב הסערה…
סחרחרת תפסה את רגשותיי וניערה,
סובבת הייתי במחול
כשיכורה אחזתי בכנפך
וידיי נותרו ריקות
אך לבי היה מלא ברגשות,
פרפריי המו, בכנפיהם רפרפו
כמו מלאך שניטע בי
לקחת ידי בידך
והסחרחרת המשיכה תנודתה
כזאת הייתה אהבתך
כסערה שחלפה לה, לאיטה
והותירה בי געגוע
למשב רוח
44
מלכת הלילה
עם כתר שמש מוכסף
בגד מנייר
שניתפר בעמל רב על בגדיי
זה היה רצוני באותה שנה…
רק בת תשע, מה מבינה
תחפושת שאהבתי
גם גרביון שחור קיבלתי
אבל החשש הגדול היה
שהגשם לא ימיס את החגיגה
ואהפוך לעיסה שחורה
46
אלבום תמונות
סדרתי אלבום תמונות
לא ידעתי היכן להתחיל
בי כילדה או בהורי
אולי בסביי …
מה בא לפני ומה אחרי
הפנים כולן מחייכות אליי,
רוצה להקדים ולראותן
בפותחי את האלבום,
שמחה על כל אדם
שהיה שותף בחיי
שעיצב אותם
שנתן בי את תכונותיי
והחשוב מכל שניתנה לי החרות לבחור
אני בחרתי את בחירותיי
והם עמדו לצידי בכל החלטה
נגעו הצביעו רמזו והכל מאהבה
אני עשיתי את שלבי רצה
הפנים הכה צעירות הפכו להורים
הורי היקרים,
הורי בצעירותם
48
ללא שם / אתי הרץ
מאסתי בדם ובסכינים
עונת האבטיחים חלפה
רק הרוכלים ממשיכים בחיתוך…
וככל שהאדום נוזל
טובה הסחורה.
מאסתי בריח ובזעה
רוצה את הגשם
שישטוף את החום
שירדו זלעפות משמים
וינקו הרחובות מצער
והאדמה תרווה נחת
מאסתי בדמעות
הבכי מייאש מאוד
רוצה לצחוק ולצעוק
את שלי ! ארץ מכורתי !
50
רוצה להתעורר
ולגלות שהכול חלום
עורבא פרח, להדם
אבל הדם הדם…..
אז אעצום עיניי
ואולי יהיה זה חלום
כי אולי הפעם זאת הזיה
לא יתכן וזאת אמת לאמיתה.
52
נהגת שודים / אתי הרץ
פעם טסתי במכוניתי הישנה
והילדים קראו לי “נהגת שודים ”
כשפגשנו בחבר תוך כדי נסיעה …
הם הרכינו ראש מבושה
שלא יראו אותם בגרוטאה
אבל כשהגענו לכניסת רחוב ביתנו
פצחתי בשיר “הבאנו שלום עליכם”
זה היה רגע השבירה שכולם צחקו
סימן שהשוד הסתיים
הגענו עם השלל בשלום למחוזותינו
והיום אני עם הגי’פ הכחול
נוסעת כמו סבתא זהירה
משמיעה דיסק של נוסטלגיה ישנה
והנכדה שאלה מדוע הזמר חוזר
“איפה את אהובה”
54
ומודיעה שאימה זריזה יותר בנהיגה
ואני “נהגת שודים” בנשמה, נתתי גז
והמכונית השמיעה נהימה
ובאוזניי הייתה כנעימה נפלאה
וכששבתי הביתה, בכניסה לרחוב שרתי
“הבנו שלום עליכם”
נהגת שודים זקנה בגי’פ כחול
הגיעה למחוז חפצה
56
ארזתי מזוודה / אתי הרץ
ארזתי מזוודה
ובה מנגינה
ושיר אהבה,…
באתי אליך, טהורה
מצפה למגעך
לאותה שקיקה מטריפה,
שתאהב את שירי
את מנעד גופי,
באתי אליך מאהבה
לרדות את תאוותך
היה לי לרוויה
58
ואהיה לך כתפוח חווה
אזמר את שירי
אפרוט את נעימתי
בצלילים רכים
עולים ויורדים
באתי טהורה
וכל גופי אומר תשוקה
60
כבר ימים לא האזנתי לשיר
לא ראיתי פרח
לא פגשתי באיש
בין חול לחולין נוסעת בדרכים,
רואה את עצמי…
מקשיבה לגופי
הוא מזייף בנגינתו
כמו קשת חורקת על כינור
ואני את חיוכי לובשת
ופושטת לעיניי זרים
ואתו את בגדיי
לא חסודה אני
יש ימים כאלה
ויש אחרים
62
אבל בכל בוקר יש תקווה
שיהיה זה יום נפלא
לרוב אני מצליחה
אבל לפעמים נכשלת
וכועסת נורא
אני הרי רק אדם
בנויה מבשר ודם
מעט עצמות
עם השנים הן חורקות
אבל הלב גדול
מכיל את הכל
והצחוק לפעמים רועם
ולפעמים קולי אילם
הכל תלוי ביום
בסוף השבוע אני נחה מהכול
גם גופי יודע שיש גבולות
והוא שוקט ללא טרוניות
64
ושוב אתה עומד מולי בסימן שאלה / אתי הרץ
ולי כבר נמאס להסביר מה הכוונה
אתה עושה מאמץ
ואני עייפתי ממאמציי
אז בו נצא מעט לטייל…
לנשום אויר שלי חסר,
אני רוצה להיות חופשיה
אתה מבין? רוצה פרידה”
אני חוזרת ומבהירה
ואתה שואל שוב כבעבר
האם מישהו מפריע לך בדבר?
כן, אני עונה, איני חופשיה
אני רוצה את חיי בחזרה,
ישבנו בבית קפה
ממתיקה בעוגה את מרירותי,
אתה מחייך אלי
כאילו דבר לא קרה
מצפה לתוצאה
כמו ילד המצפה לענישה,
66
שוב רחמיי נכמרים
מביטה בעינייך התמות
מבינה שלא תהיינה תוצאות
לא וויכוח ולא מריבה
דבר רע לא יקרה אתך,
אני מציעה שנחזור כי מאוחר,
אתה משלם, אוחז ידי ברכות
וכך צועדים על המדרכה
כשלפתע אחת מתנפלת עליך
כולה כעס וצעקה,
“אז זה מה שאתה עושה…
אני נדהמת וצעדיי מחישה
מותירה אותך עם אותה בחורה,
זהו, אני חופשיה
איך לא הבנתי את משחקך
68
הספר על השידה / אתי הרץ
ממתין להיקרא
אך איש לא ניגש
ואין איש שנירגש
רק האבק דבק בו…
כאומר אני פה
אני אהיה חברך
עד תבוא הישועה
מאחורי כל ספר יש סופר שמעונין להנעים לנו את הקריאה, אכזבתו גדולה כשאין דורש למילותיו, ערמות של ספרים בחנויות מעלים אבק עד תבוא הישועה וימכרו לכל דורש כמעט ללא תמורה, אך נפשו של הסופר לא תישבר והוא ימשיך לספר הבא, זאת מלאכתו היוצאת מנפשו
70
מחברת שירה ומתכונים / אתי הרץ
במחברת השירה שלי
רשומים גם מתכונים
חלקם זוכרת מילדותי,…
חלקם נכתבו שלא לאבד את ביתי
את טעמו וריחו, והחיים שנשזרו בו,
את העשייה במטבחו הקט
קולות אמי וסבתי היקרות
בחיוך משוחחות תוך בישול ואפיה
ולפעמים נשמעת שירה חרישית נעימה
שירה מוכרת של זמנים טובים אחרים
לפני שהפכנו לעולים חדשים,
ואני כבר הוספתי לעצמי עוד מילים
שרשמתי במחברת השירים,
שירים בשפה חדשה
להם מנגינה נפלאה,
72
אני מאזינה לזה ולזה
אוהבת את זה ואת זה,
והאוכל כה טעים ונפלא
ריחו מעורר תאבון וזיכרון,
ובמטבחי המחברת פתוחה
עוברת בין דפיה מחפשת נחמה
אוהבת כל דף, מתכונים, ספורים קטנים
הכל נוסף עם השנים
מחברת מצהיבה שדפיה נתלשים קמעא
אותה שומרת מכל, שביתי לא יחדל.
74
רדפתי אחרי הרוח / אתי הרץ
רדפתי אחרי הרוח
אך השארתי את דלתי פתוחה
בתקווה שאשוב חזרה…
לעולם לא אשכח
את דמותך שהלכה וקטנה
כנקודה סגולה הפכה, כצבע שמלתך.
נקודה קטנה בתוכי נשאת בכל סופה
אותה חיפשתי בכל משב ורוח קלה
נקודה סגולה כה רחוקה
אי שם היכן שהרוח שקטה
הייתי נותן נשימתי האחרונה
כדי לומר לך מילות נחמה
לחבקך כמו פעם באהבה.
הרוחות שבי נשבו רחוק
אך לא הרחיקוני ממך
76
אני שב בסערה
רוכב על כל סופה
להגיע אליך במהרה.
הנערה עם השמלה הסגולה
עומדת בפתח דלתי הפתוחה
כמו לא חלפו רוחות
כמו לא היו סערות
שבתי אליך ילדה, ברוח האהבה.
78
היורה / אתי חנוכה הרץ
קולות הרעם הרחוקים
העירו בי זיכרונות רדומים
עורי, קומי ילדה…
היורה הגיע בה
ואני רצה לגינה עם פיג’מה, יחפה
האוויר צונן מעט
ורוח נושבת קלילה
האדמה תחת רגליי
לחה נעימה, מדגדגת קמעה
היא מפיצה ריחה
כבושם המבשר התחדשות ופריחה
העלים עדיין נוטפים טיפות יורה
80
אני מאושרת שמחה
מקפצת על האדמה הלחה
מחבקת גופי מהצינה
הסתיו נתן אותותיו
השמיים נצבעו בקשת עבים
צורות וצבעים מרהיבים
איזה בוקר נפלא
מתרגשת לקראת העונה החדשה,
ועכשיו אל בית הספר ילדה
82
אשיר לך באלף מילים / אתי הרץ
אשיר לך באלף מילים
אשאך על פני הצלילים
ממיתר אל סולם…
נהלך במנעד הזמן
אתן לך שיר במתנה
ארוז במילות אהבה
אהבתי כזמר מתמשך
עד יחדלו מיתריי לאוהבך
עתה אוהבך
בכל מילה אלטפך
על גופך אפרוט כבכלי מיתר
בקסם שבקצות אצבעותיי
84
שירי איתי שיר הלל
בשני קולות נזמר
כי אהבה בודדת, עצובה
בואי נלחין שיר אהבה
עלי אלי בסולם קולך
קולי יחבקך
את לבי אצמיד לבך
והזמר יתמשך
86
ואו תודה רבה רבה מאוד, זה מרגש, כתבתי לך אמנון יקר,
יישר כח / אתי הרץ
שבת מבורכת,
להזיל דמעות של שמחה,
זה כיף לראות את עצמך במילים ובתמונה,
תודה איש יקר על עבודתך הנפלאה,
תודה שהקדשת לי מזמנך,
אהבתי את העשיה,
מכובדת ויפה הלוואי וזה מה שיוביל להוצאת ספר בעתיד,
אומר שאתה האשם חחחחח
שבת שלום איש מוכשר
88
דמעות חמות שמחות
90
92
Published: Nov 27, 2015
Latest Revision: Feb 15, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-80958
Copyright © 2015
