תפילה לגיל ולאמהות, שילדיהן באשר הם שם – רחל וורטה

by

Artwork: רחל וורטה

Israeli poet: [email protected]

Joined Jan 1970
Published Books 63

תפילה לגיל

מחזיקה לו אצבעות
שיצליח ברצונותיו
מחזיקה לו אצבעות
שיואר באור כוכב

רק מגע אחד של קסם
רק גילוי של הנסתר
אז יפרוץ מולו סכר
של עולם חדש מופלא

זיקוקים רבים יפיצו את
אורות הנצחון
תהילת עולם תמתין לו
בפתחי הדלתות

מתפללת שיצליח
שיראה את משאלתו
שיואר באור כוכב
שליבי יגן עליו תמיד
ועל מהותו.

אמא

את אם את יודעת..
כיצד החיוך שלו
ממיס אותך בכל
פעם מחדש..

את אם את יודעת
גם כשאת עייפה
לקום לתת לו את
כל שנדרש.
את
עוטפת אותו
בחום מנחם
חובקת אותו
בכוחות של אם

רק את יודעת כמה
אהבה נדרשת לך
שבאה בטבעיות
את אם.. את לא
שוכחת לאגור עבורו
בכל פעם כוחות
מחודשים

בחיוך בחיבה
לגשת את שעותיו
להנעים.

צלילות

צלילות הדעת
במרחב הזמן
נוגעת ברבדים נוגים
שונים של היותנו כאן
נושקת לעבר
המתרחק
לוטפת את המתהווה
כאן ועכשיו

אוצרת רגשות
שמחים
של התחלה ומתחזקת
את
שהיה ולא הושלם
לא עוצרת את עצמה
מול
שקיפות. הזמן
ואנו פה מולה
מתמלאים
ברגש
שאינו תם

שמש. שמש
באה בימים
איך שהשנים.
חולפות
רוקמת לנו. את
קרניה
במשך ימים
מחממת כל עוד
שניתן
את היקום
המתרחש ונרקם

סערה

סערת. הסערות
גדושת רוחות
שוברת. ענפים
רמים. חזקים
רק אנחנו לא
נשברים
יודעים
לשרוד
להבין
להפנים

שירה
שירתו תלחש הרוח
לעצים לעננים
תנגן מיתר פרוע
בצמרות העצים

עת יישן תשרוק
הקשת
במרחב הזמן השר
צפוריו ירונו על ענפי
ברוש ואילן.

עם הזמן
עם הזמן לאט לאט
מצאנו שאנו שונים

משהו בנו קמל
משהו בנו נחמל
משהו בנו נחבל
נגלה או הוסתר
נסער נשמר
גם זהר

עם הזמן לאט לאט
אנו נושמים את עצמינו
מחדש כצמח אשר
מעיר את עליו
לחיים
אנו
נושמים את התחושות
הקודמות הראשוניות
טרם אספנו מעלינו
אסופות של משקעים

עם הזמן אנו
לומדים כיצד
לחיות עם
השינויים.

הגפן
פרחה הגפן
אשכולות עמוסים
בענבים ירוקים עלים
צומחים מסתעפים
ענבים יפים רעננים
ניבטו מול עיניו

עכשיו הפריחה מרהיבה
מהדהדת את התחדשותה
באויר הפתוח ואיתה גם
הוא נושם לעומק
לתוכו את הירוק המרנין
חושב הוא על ימים רחוקים
על העבר על העתיד להגיע
מתפלל לאלוהיו
מי ייתן והפריחה הזו

הליבלוב המחייה כל נפש
יניבו לו גם ימים של בשלות
טובים נעימים מבשרי טוב
ימי חסד ימי שלווה
ימים של נחת תקווה
ואהבה.