האורן שלא שמח בחלקו

בַּהֲרֵי הַגָּלִיל צוֹמֵחַ יַעַר. וּבַיַּעַר עֵצִים לָרֹב, שִׂיחִים צִיפּוֹרִים שֶׁמְּנַתְּרוֹת וּמְצַיְּצוֹת בְּשִׂמְחָה. בַּיַּעַר הַזֶּה גָּר שַׂר הַיַּעַר. הוּא מְטַיֵּל וּמַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת. עֶרֶב אֶחָד יָצָא לְטַיֵּל, וְהִנֵּה בִּקְצֵה הַיַּעַר עוֹמֵד שָׁתִיל אֹרֶן וּבוֹכֶה. שָׁאַל אוֹתוֹ שַׂר הַיַּעַר:

“לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה אֹרֶן יָקָר?”

“לְכָל הָעֵצִים נָתַתָּ עָלִים רַכִּים רַעֲנַנִּים וְרַק לִי מְחָטִים דּוֹקְרָנִיּוֹת.

אֲנִי רוֹצֶה עָלִים שֶׁל זָהָב.  מַבְרִיקִים נוֹצְצִים וַאֲנִי אֶהֱיֶה יָפֶה מִכָּל הָעֵצִים”

חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ שַׂר הַיַּעַר וְאָמַר: “טוֹב, מָחָר עִם בֹּקֶר יִהְיוּ הֶעָלִים שֶׁלְּךָ מִזָּהָב.” כָּךְ אָמַר

וְהָלַך…

הָאֹרֶן הַקָּטָן נִרְדַּם. עִם בֹּקֶר הִתְעוֹרֵר וְהִנֵּה הֶעָלִים שֶׁלּוֹ… מִזָּהָב.

כַּמָּה יָפֶה הוּא הָאֹרֶן, אָמְרוּ כָּל הָעֵצִים, אֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ…

עוֹד הוּא שָׂמֵחַ, וְהִנֵּה מַגִּיעַ אִישׁ וְשַׂק עַל גַּבּוֹ.

“אוֹהוֹוֹ, עָלִים מִזָּהָב, כַּמָּה יָפִים וְנוֹצְצִים הֵם” אָמַר הָאִישׁ. נִגַּשׁ וְקָטַף אֶת כָּל

הֶעָלִים, מִלֵּא אֶת הַשַּׂק, וְהָלַךְ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר לְדַרְכּוֹ. נִשְׁאַר הָאֹרֶן הַקָּטָן בּוֹכֶה וּמִתְיַפֵּחַ…

שָׁמַע זֹאת שַׂר הַיַּעַר, הִתְקָרֵב אֶל הָאֹרֶן וְשָׁאַל: “לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה אֹרֶן יָקָר?”

אֵינִי רוֹצֶה עָלִים שֶׁל זָהָב . תֵּן לִי עָלִים מַבְרִיקִים שֶׁל זְכוּכִית- שְׁקוּפִים, נוֹצְצִים,

וַאֲנִי אֶהֱיֶה הַיָּפֶה מִכָּל הָעֵצִים.”

חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ שַׂר הַיַּעַר וְאָמַר: “טוֹב, מָחָר עִם בֹּקֶר יִהְיוּ הֶעָלִים שֶׁלְּךָ מִזְּכוּכִית.”

אֹרֶן הַקָּטָן נִרְדַּם. עִם בֹּקֶר הִתְעוֹרֵר וְהִנֵּה, הֶעָלִים שֶׁלּוֹ… מִזְּכוּכִית.

כַּמָּה יָפֶה הוּא הָאֹרֶן, אֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ, אָמְרוּ כָּל הָעֵצִים.

עוֹד הוּא שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר וְהִנֵּה.. רוּחַ שׁוֹבָב מִשְׁתּוֹלֵל בֵּין הָעֵצִים… נָפְלוּ כָּל הֶעָלִים

אַרְצָה וְנִשְׁבְּרוּ.

נִרְגְּעָה הָרוּחַ וְהָאֹרֶן הַקָּטָן נִשְׁאַר עֵירֹם וְקֵרֵחַ. בָּכָה הָאֹרֶן וְהִתְיַפֵּחַ.

הִגִּיעַ שַׂר הַיַּעַר אֶל הָאֹרֶן… וְשָׁאַל אֶת הָאֹרֶן: “לָמָּה תִּבְכֶּה אֹרֶן יָקָר?”

“אֵינִי רוֹצֶה עֲלֵי זְכוּכִית שְׁקוּפִים- מַבְרִיקִים. תֵּן לִי עָלִים רַכִּים יְרֻקִּים, כְּמוֹ כָּל הָעֵצִים.”

חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ שַׂר הַיַּעַר וְאָמַר: “טוֹב, מָחָר בַּבֹּקֶר תִּהְיֶה לָבוּשׁ בְּבֶגֶד יָרֹק.”

וְכָךְ הָיָה. הָאֹרֶן הַקָּטָן נִרְדַּם וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר עִם בֹּקֶר, רָאָה וְהִנֵּה יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד רַעֲנָן יָרֹק.

וְכָל הָעֵצִים שֶׁבַּהֲרֵי הַגָּלִיל מִתְלַחֲשִׁים כַּמָּה יָפֶה הוּא הָאֹרֶן…עוֹד הוּא גֵּאֶה וּמְאֻשַּׁר

וּפִתְאוֹם…

מִי זוֹ בָּאָה בִּקְפִיצָה? עִזָּה פְּזִיזָה, עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת עַל הָאֹרֶן:

– אֵיזֶה עָלִים יְרֻקִּים, כַּמָּה טְעִימִים, כַּמָּה רַכִּים וּמְתוּקִים…

וְכָךְ לִחֲכָה עִזָּה-פְּזִיזָה אֶת כָּל הֶעָלִים וְחָזְרָה שְׂבֵעָה וְעַלִּיזָה. בָּכָה אֹרֶן וְהִתְיַפֵּחַ.

שָׁמַע אֶת בִּכְיוֹ שַׂר הַיַּעַר שׁוּב הִגִּיעַ אֶל הָאֹרֶן וְשָׁאַל: מַה לְךָ אֹרֶן יָקָר? לָמָה אַתָּה

בּוֹכֶה?”

עָנָה אֹרֶן וְאָמַר: “אֵינִי רוֹצֶה עָלִים רַכִּים וְרַעֲנַנִּים, אֲנִי רוֹצֶה בַּחֲזָרָה אֶת עֲלֵי

הַמְּחָטִים הַדּוֹקְרָנִיּוֹת. אֶגְדַּל לִי וְאַף אֶחָד לֹא יָרַע לִי.”

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי לַיְלָה, וְהָאֹרֶן הַקָּטָן נִרְדַּם. בַּבֹּקֶר קַם וְהִנֵּה הֶעָלִים שֶׁלּוֹ עֲלֵי- מְחָטִים,

אֲרֻכִּים, חַדִּים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, וְהָאֹרֶן הַקָּטָן מְאֻשָּׁר וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

פירושי מילים

מתייפח-

https://milog.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%97

שמח בחלקו-

https://milog.co.il/%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%95