הבגד

פָּעם אָחַת הֵגִיע תַלְמִיד חָכַם לָעִיר שְאֶינוֹ מָכִיר.

הָאִיש לֹא הֵכִּיר אֶת הָאַנָשִים שְהָיוּ בַה, וְלֹא הֶכִּיר אֶת הָעִיר עָצְמַה.

כְּשֵהֶגִיע לַעִיר, סִיפְּרו ּלוֹ שְבָּעִירְ גָרְ אָָדַם עָשִיר, שְאוֹהֵב מֵאוֹד שְמָגִיעִים אֵלָיו אוֹרְחִים.

תוֹשְבֶי הָעִיר סִיפְּרוּ לָתַלְמִיד הָחַכַם,שְהָרְבֶה  אוֹרְחִים שְמָגִיעִים לָעִיר,הוֹלְכִים לְבֶיתוֹ שְל הָעַשִיר.

הָעַשִיר מִתְנָהֶג אֶלֵיהֵם בְּצוּרָה יָפַה מְאוֹד, מֶכָבֵּד אוֹתָם וְשמֵח כְּשֶבַאִים אֶלָיו.

הַתַּלְמִיד חָכַם, הֶחְלִיט לָלֶכֶת לְבַקֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר,

הוּא לָבַשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים, וּמְאוֹד יְשֵׁנִים.

הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר הִתְנַהֵג אֵלָיו בַּצּוּרָה מְאוֹד מַעֲלִיבָה,

הוּא לֹא כִּבֵּד אוֹתוֹ, לֹא הֵבִיא לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת,

וְלֹא שָׂמָחַ שֶׁהִגִּיעַ לְבַיִת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׂמַחַ עִם אוֹרְחִים אֲחֵרִים.

הַתַּלְמִיד חָכַם מְאוֹד נֶעֱלַב,  וְהַלַּךְ לְבֵיתוֹ.

לְמָחֳרָת, הַתַּלְמִיד חָכַם בִּקֵּשׁ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים,

יָפִים וּנְקַיֵּם, אַנְשֵׁי הָעִיר הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַבְּגָדִים שֶׁבִּקֵּשׁ.

הַתַּלְמִיד חָכַם הִתְקַלֵּח, הִתְאַרְגֵּן וְהִתְלַבֵּשׁ בַּבְּגָדִים הַיָּפִים וְהַנְּקִיִּם

וְהָלַךְ שׁוּב פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר.

וְהַפַּעַם, הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר הִתְיַחֵס אֵלָיו מְאוֹד יָפֶה, הוּא כִּבֵּד אוֹתוֹ בְּאֹכֶל וּשְׁתִיָּה,

וְשָׂמֵחַ מְאוֹד שֶׁהוּא הָאוֹרֵחַ,  שֶׁלּוֹ.

הַתַּלְמִיד חָכַם, לָקַח אֶת הָאֹכֶל וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר,

וְשָׁם אוֹתָם בְּתוֹךְ הַכִּיסִים שֶׁבַּבְּגָדִים שלו.

“מה אַתָּה עוֹשֶׂה “? שְׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר.

עֲנֵה לו הַתַּלְמִיד חָכַם את מוּסָר הַשְׂכֵּל שלימד אותו

” אֶתְמוֹל הִגַּעְתִּי לַבַּיִת שֶׁלְּךָ לָבוּשׁ בִּבְגָדִים קְרוּעִים, יְשֵׁנִים וְלֹא יָפִים,

וְאַתָּה לֹא הִגַּשְׁתָּ לִי שׁוּם דַּבֵּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. לֹא כִּבַּדְתָּ אוֹתִי, וְלֹא שָׂמַחְתָּ שֶׁהִגַּעְתִּי לְבָקָר אוֹתְךָ.

הַיּוֹם בָּאֶתִּי אֵלַיִךְ עִם בְּגָדִים אֲחֵרִים, בְּגָדִים שֶׁהֵם יוֹתֵר יָפִים, וּנְקַיֵּם.

בִּגְלַל הַבְּגָדִים הָאֵלּוּ, הִתְיַחַסְתְּ אֵלַי בְּצוּרָה יָפָה,

הַגָּשַׁת לִי אֹכֶל וּשְׁתִיָּה, שָׂמַחַתְּ שֶׁאֲנִי הָאוֹרֵחַ שֶׁלְּךָ וְכִבַּדְתָּ אוֹתִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

לָכֵן חָשַׁבְתִּי, שֶׁמַּגִּיעַ גַּם לַבְּגָדִים לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּבֵּד מֵהַדְּבָרִים הַטְּעִימִים,

כִּי בִּזְכוּתָם כִּבַּדְתְּ אוֹתִי כָּל כָּךְ יָפֶה.”

הָאִישׁ הֶעֱשִׁיר הֵבִין שֶׁהִתְנַהֵג בַּצּוּרָה מְאוֹד לֹא יָפֶה,

וְקָבַע אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ לָאוֹרְחִים רַק לְפִי הַבְּגָדִים שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ שֶׁהֵם נִרְאִים.