הֶחָלִיל

הָאָב וּבְנוֹ

כַּפְרִי אֶחָד הָיָה רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּיָמִים נוֹרָאִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל. הָיָה לוֹ יֶלֶד עִם קֹשִׁי לַלְּמִידָה, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אֲפִלּוּ אֶת צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת, בֶּטַח לֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. אָבִיו לֹא הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לָעִיר בִּגְלַל שֶׁלֹּא יָדַע כְּלוּם. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל בַּר מִצְוָה, לָקַח אוֹתוֹ אָבִיו אִתּוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר, כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּיוֹם הַצּוֹם הַקָּדוֹשׁ.

הֶחָלִיל

הָיָה לְיֶלֶד חָלִיל קָטָן, שֶׁהָיָה מְחַלֵּל בּוֹ תָּמִיד כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּשָׂדֶה וְרוֹעֶה אֶת הַצֹּאן. לָקַח אֶת הֶחָלִיל וְשָׁם בַּכִּיס, וְאָבִיו לֹא יָדַע. יָשַׁב הַיֶּלֶד כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע כְּלוּם. בִּשְׁעַת תְּפִלַּת מוּסָף אָמַר לְאָבִיו: “אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לְחַלֵּל בַּחֲלִיל” כַּעַס אָבִיו וְנָזַף בּוֹ. הִתְאַפֵּק הַיֶּלֶד לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ.

הַחִלּוּל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה

בִּשְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה אָמַר שׁוּב: “אַבָּא הַרְשֵׁה לִי לְחַלֵּל בַּחֲלִיל”. נָזַף בּוֹ אָבִיו שׁוּב וְהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָעִיז. וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת חֲלִילוֹ כִּי הָיָה מֻקְצֶה. לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה חָזַר הַנַּעַר וְאָמַר: “בְּבַקָּשָׁה הַרְשֵׁה לִי לְחַלֵּל”. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִיו שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מְאֹד לְחַלֵּל, אָמַר לוֹ: “הֵיכָן הֶחָלִיל?” הֶרְאָה לוֹ הַיֶּלֶד אֶת הַכִּיס. הֶחְזִיק אָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד אֶת הַכִּיס עִם הֶחָלִיל בְּיָדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹצִיא אוֹתוֹ הַנַּעַר וִיחַלֵּל בּוֹ. עָמַד וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְעִילָה כְּשֶׁיָּדוֹ מַחְזִיקָה בַּכִּיס וּבֶחָלִיל. בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה הִפִּיל הַנַּעַר בְּחָזְקָה אֶת הֶחָלִיל מִתּוֹךְ הַכִּיס וְחִלֵּל בֶּחָלִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִינוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים.

תְּגוּבַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת הַקּוֹל, הִתְפַּלֵּל מַהֵר יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ. אַחַר הַתְּפִלָּה אָמַר: “יֶלֶד זֶה בְּקוֹל חֲלִילוֹ הֶעֱלָה כָּל הַתְּפִלָּה וְהֵקֵל עָלַי, שֶׁיֶּלֶד זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כָּל הַיּוֹם רָאָה וְשָׁמַע תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, נִתְקַף רָצוֹן גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל גַּם הוּא בַּדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁיָּדַע- לְחַלֵּל בֶּחָלִיל, רַק בִּגְלַל רְצוֹנוֹ הַתָּמִים לְקַדֵּשׁ אֶת שֵׁם ה’- נִתְקַבֵּל מְאוֹד לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרֵךְ וְכָךְ הֶעֱלָה אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת.”

פירוש מילים קשות:

בית מדרש 

לחלל בחליל