שפת השוקולד- שולמית ספיר נבו

שְׂפַת הַשּׁוֹקוֹלָד

עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ

אֶת שְׂפַת הַשּׁוֹקוֹלָד

תָּמִיד מַתְחִילָה בְּרִשְׁרוּשׁ נְיַר זָהָב

וְקִשּׁוּרֵי סֶרֶט אָדֹם

עַכְשָׁו אֲנִי מַתְחִילָה בְּאַקְרַאי

כִּי הִגִּיעַ הַזְּמַן

לִשְׂפַת הַשּׁוֹקוֹלָד

וּכְשֶׁאַתָּה מֵסִיר אוֹתוֹ מֵעֲטִיפָתוֹ

רוֹאֶה לְעֵינֶיךָ אֶת צֶבַע הַתַּחֲרָה

רֵיחַ קִמּוּרָיו חָלָב חוּם

וּכְשֶׁאַתָּה טוֹעֵם בִּשְׂפָתֶיךָ פְּעִימוֹת שׁוֹקוֹלָד

כָּל גּוּפְךָ מַקְשִׁיב לִשְׂפַת הַשּׁוֹקוֹלָד.

עַל הַיַּיִן

עַל הַיַּיִן וִתַּרְתִּי מִזְּמַן

וְגַם עַל הַמַּנְגִּינוֹת

וְהָאוֹר הַיְּחִידִי בַּחֶדֶר

הוּא הָאוֹר הַכָּחֹל

אֲשֶׁר פָּתוּחַ כָּל עֶרֶב

מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל

כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּרֵחַ בַּחוּץ

וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּמְעַט

אֶת אוֹתוֹ אֶפֶקְט

אֲנִי סוֹלַחַת

בִּתְנַאי שֶׁאַתָּה הַלַּיְלָה

הַמְּטַפֵּס בִּשְׁבִיל הֶחָלָב

שֶׁל צַוָּארִי.

בְּשִׁלְהֵי תַּמּוּז

מָה הָרַעַד הַזֶּה שֶׁאָחַז

בְּשִׁלְהֵי תַּמּוּז

וְהִשְׁפִּיל אִילָנוֹת

אֲפִלּוּ אוֹר הַיָּרֵחַ תּוֹעֶה

מָה הָרַעַד הַזֶּה בְּעָבְרו

וַעֲצֵי יַיִן מִתְנוֹדְדִים בְּפָנַי.

בּוֹא וְנִפְתַּח

נַגֵּן לִי אֶת שִׁירֵי הָעֶרְגָּה

הַיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַבֶּטֶן הַזְּהֻבָּה הָאֲרֻכָּה

וּמִתְחַבְּרִים עִם עֵינֶיךָ הָעֲצוּמוֹת

הָלַכְנוּ רָחוֹק מִדַּי,

שָׁכַחְנוּ לְחַבֵּק

עַכְשָׁו אַתָּה מוֹשֵׁךְ בַּמַּנְגִּינָה

וַאֲנִי צִפּוֹר נוֹדֶדֶת.

אַתָּה תְּנַגֵּן וְתָשִׁיר

אֲנִי אֶרְקֹד בְּצָעִיף

בּוֹא וְנִפְתַּח בֵּיתֵנוּ לְפַרְפָּרִים

לִצְבָעִים וּלְאוֹר

שׁוּב תִּפְרֹשׂ לִי תָּמָר וְשָׁקֵד

וַאֲנִי אֲלַטֵּף

וְנִמְחַל כָּל מָה שֶׁהִכְאִיב

שׁוּב נִשְׁתֶּה אֶת הַתֶּה

נֹאכַל שׁוֹקוֹלָד

וְנֹאהַב.

לֹא דַּק

לֹא דַּק

לֹא שָׁקוּף

לֹא מְרֻמָּז

מֵעֵבֶר לָאַקְרַאי

מֵעֵבֶר לַנּוֹשֵׁר

מֵעֵבֶר לַבְּגָדִים

לֹא כְּהַבְטָחָה

לֹא כְּצִפִּיָּה

לֹא בְּיוֹם אַחֵר

מָתַי תֹּאהַב אוֹתִי.

עֲשֵׂה אַהֲבָה

עֲשֵׂה אַהֲבָה בְּכָל יָמַי

אֲשֶׁר הָיוּ וַאֲשֶׁר אִתְּךָ

עֲשֵׂה עַד אֲשֶׁר אֶפָּתַח

אוֹר וַאֲפֵלָה.

עֲשֵׂה בִּי סְלִיחוֹת

עַל מָה שֶׁנֶּעֱזַב

חָפוּי וְרוֹעֵד

רְאֵה וְקַדֵּשׁ.

עֲשֵׂה בִּי אַהֲבָה

עַל הַפּוֹרֶה וְהֶעָקָר

וְאַל תַּפְרִיד

וְאַל תַּשְׁאִיר דָּבָר.

אַגָּדָה

אִמָּא אֵינָהּ יוֹדַעַת

שֶׁכִּפָּה אֲדֻמָּה אוֹהֶבֶת זְאֵבִים

חַיּוֹת יַעַר תְּמִימוֹת

מְשַׁעַמְמוֹת אוֹתָהּ עַד מָוֶת

סֶנְדְּוִיצִ’ים וּבַקְבּוּק יַיִן בַּסַּל

שֶׁיָּבוֹא כְּבָר הַזְּאֵב

לִטְרֹף אוֹתָהּ לְאַט.

בְּצֶבַע יַעַר

אֶהְיֶה אַיָּלָה בְּצֶבַע יַעַר

כְּשֶׁאֶשְׁמַע צְעָדֶיךָ

אֶתְכַּסֶּה בְּרוּחוֹת וְעָלִים

אַתָּה תִּרְדְּפֵנִי

אַתָּה תְּבַקְּשֵׁנִי

בֵּין הָעֵצִים הַקְּרֵבִים.

מִשְׂחַק הַשּׁוּעָלִים

מִשְׂחַק הַשּׁוּעָלִים בְּתוֹךְ הַחֹרֶף

שֶׁשֶּׁמֶשׁ נִרְדְּמָה מֵעֵינֵיהֶם

וּבַאֲפֵלַת הַחֹרֶשׁ חוֹשְׂפִים

פַּרְוָתָם לָאַהֲבָה

יוֹרְדִים בֵּין הַקּוֹצִים

לִצְבֹּעַ פֶּטֶל

בִּשְׂפָתַיִם מֻפְשָׁלוֹת עֶרְגָּה

וְשֶׁלֶג

לַח מְכַסֶּה עֵינַיִם

בִּתְמִימוּת רַכָּה שֶׁל אַיָּלָה.

עַכְשָׁו בַּחֹשֶׁךְ

עַכְשָׁו בַּחֹשֶׁךְ

אוֹרְגִים טִפּוֹת חֹם

לִשְׂמִיכַת אַשְׁלָיוֹת יְרֻקָּה

וְכַמָּה שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִים

הִיא אֵינָהּ.

אֶל שְׁנָתוֹ

אֶל שְׁנָתוֹ אָבוֹא

וְאַשְׁקֶה אוֹתוֹ

כְּגֶבֶר

עֲבָרוֹ יַיִן.

בְּחֵיקִי חֵילוֹ

עַד יָנַע

לְבָבוֹ כָּנוּעַ

עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.