בָּלוֹנֵי הֶלְיוּם! גְּדוֹלִים, קוֹפְצָנִיִּים, גְּמִישִׁים…

אוּפְּס! אֶחָד נֶעֱלַם בַּשָּׁמַיִם.

הִנֵּה הוּא שָׁם, מִתְרַחֵק בָּרָקִיעַ, נַעֲשָׂה קָטָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

עַד שֶׁהוּא רַק כֶּתֶם מְרֻחָק.

עוֹד מִצְמוּץ אֶחָד בָּעֵינַיִם וְהוּא אֵינֶנּוּ.

לְאָן נֶעֱלָמִים בָּלוֹנֵי הֶלְיוּם?

לֶחָלָל?

לֹא בְּדִיּוּק.

כְּשֶׁהֵם מְאַבְּדִים אֶת הַהֶלְיוּם שֶׁבְּתוֹכָם,

הַבָּלוֹנִים הַלָּלוּ חוֹזְרִים לַאֲדָמָה וְיוֹצְרִים בְּעָיָה לַצִּפּוֹרִים וּלְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת.

הַיְדַעְתֶּם?

כְּשֶׁבָּלוֹנֵי הֶלְיוּם מִשְׁתַּחְרְרִים, רוּחוֹת חֲזָקוֹת גּוֹרְרוֹת אוֹתָם

לְעֵבֶר הַיָּם. גַּם אִם הַיָּם רָחוֹק מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים מִשָּׁם,

הַבָּלוֹנִים יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֵלָיו.

מֵי הַמֶּלַח שֶׁל הַיַּם פּוֹגְעִים בַּצֶּבַע שֶׁל הַבָּלוֹן וְהוּא נַעֲשֶׂה שָׁקוּף.

לִפְעָמִים טוֹעִים הַיְּצוּרִים הַחַיִּים בַּיָּם וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַבָּלוֹן הוּא

מָזוֹן. צַבֵּי יָם, לְמָשָׁל, עֲלוּלִים לֶאֱכֹל בָּלוֹנִים שְׁקוּפִים, שֶׁנִּרְאִים

וּמִתְנוֹעֲעִים מַמָּשׁ כְּמוֹ מְזוֹנָם, הַמֶּדוּזוֹת. אִם צַב יָם עוֹשֶׂה

טָעוּת כָּזוֹ, הַבָּלוֹן עָלוּל לִסְתֹּם אֶת מַעֲרֶכֶת הָעִכּוּל שֶׁלּוֹ, וְהַצָּב

עָלוּל לָמוּת מֵרָעָב.

לִוְיְתָנִים לִפְעָמִים בּוֹלְעִים בְּטָעוּת בָּלוֹנִים שֶׁצָּפִים עַל פְּנֵי

הַמַּיִם. הַבָּלוֹנִים נִתְקָעִים בְּקֵבָתָם וַעֲלוּלִים לִגְרֹם לְמוֹתָם.