בְּנֵי אָדָם בּוֹנִים בָּתִּים כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי חֹם וְקֹר,

רוּחוֹת וּגְשָׁמִים וְגַם מִפְּנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים מַזִּיקִים.

בָּתִּים רַבִּים בָּעוֹלָם בְּנוּיִים מִלְּבֵנִים, מִמֶּלֶט וּמֵאֲבָנִים,

אֲבָל יֵשׁ בָּעוֹלָם גַּם בָּתִּים שֶׁבְּנוּיִים מֵחֳמָרִים אֲחֵרִים.

בַּיִת מִבֹּץ

בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בָּעוֹלָם בּוֹנִים בָּתִּים מִבֹּץ.

בָּתֵּי בֹּץ מַתְאִימִים לִמְקוֹמוֹת חַמִּים מְאוֹד, צְחִיחִים וִיבֵשִׁים,

מִפְּנֵי שֶׁהַבֹּץ אֵינוֹ נוֹתֵן לַחֹם לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

אֹהֶל

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בְּאֹהָלִים.

הָאֹהֶל הוּא בַּיִת שֶׁעָשׂוּי מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים, לְמָשָׁל בַּדִּים, צֶמֶר.
הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים בְּאֹהָלִים מְגַדְּלִים בַּעֲלֵי חַיִּים כְּמוֹ עִזִּים וּכְבָשִׂים.

הֵם נוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

כְּדֵי לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ אַחַר מָזוֹן לְבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם.

הָאֹהֶל מַתְאִים לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה,

כִּי אֶפְשָׁר לְפָרֵק אוֹתוֹ בְּקַלּוּת וּלְנַיֵּד אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר.

אִיגְלוּ

הָאֶסְקִימוֹאִים גָּרִים בַּאֲרָצוֹת קָרוֹת.

בַּאֲרָצוֹת אֵלֶּה אֵין חָמְרֵי בְּנִיָּה כְּמוֹ אֶבֶן, עֵץ אוֹ בַּרְזֶל,
אֲבָל יֵשׁ שֶׁלֶג וְקֶרַח בְּשֶׁפַע.

לָכֵן הֵם בּוֹנִים אֶת בֵּיתָם  מִלְּבֵנִים שֶׁל קֶרַח.

הַבַּיִת הַזֶּה נִקְרָא “אִיגְלוּ”.

אֶת הָאִיגְלוּ בּוֹנִים בְּצוּרָה שֶׁל כִּפָּה.

כָּךְ הַשֶּׁלֶג שֶׁיּוֹרֵד מַחְלִיק עַל הַכִּפָּה, וְלֹא נֶעֱרַם וְנֶאֱסַף עַל הַגַּג שֶׁל הָאִיגְלוּ.

אִם הַגַּג שֶׁל הָאִיגְלוּ לֹא יִהְיֶה בְּצוּרָה שֶׁל כִּפָּה,

יִשָּׁאֵר שֶׁלֶג רַב עַל הַגַּג וְהוּא יַהֲרֹס אֶת הָאִיגְלוּ.
בְּתוֹךְ הָאִיגְלוּ חַם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּחוּץ, מִפְּנֵי שֶׁקִּירוֹת הַקֶּרַח שֶׁלּוֹ מְגִנִּים מִפְּנֵי הַקֹּר.

בַּיִת מִנְּיָר

הַחֹמֶר הַמַּפְתִּיעַ בְּיוֹתֵר לִבְנִיַּת בָּתִּים הוּא הַנְּיָר,

כְּמוֹ בָּתֵּי הַנְּיָר בְּיַפָּן.

בְּיַפָּן יֵשׁ הַרְבֵּה רְעִידוֹת אֲדָמָה חֲזָקוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהַחְרִיב וְלַהֲרֹס בָּתִּים.

כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יִפָּגְעוּ בִּזְמַן רְעִידַת אֲדָמָה,

הַיַּפָּנִים בּוֹנִים בָּתִּים קַלִּים מִנְּיָר.

כָּךְ אִם הַבַּיִת קוֹרֵס וְנוֹפֵל, הָאֲנָשִׁים אֵינָם נִפְגָּעִים.

“קֹדֶם אָנוּ מְעַצְּבִים אֶת בֵּיתֵנוּ.

וּבַהֶמְשֵׁךְ, הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ מְעַצֵּב

אוֹתָנוּ.”

וינסטון צ’רציל