ט”ו בשבט הוא תאריך וחג חקלאי–הלכתי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות.

בתקופת העליות שלפני קום המדינה היה בו רושם מיוחד של חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל. כיום מצוין ט”ו בשבט גם כמעין חג טבע, ורבים נוהגים לציין אותו בנטיעת עצים ובעיסוק בענייני איכות הסביבה.

בשנת 1884  יצאו אנשי יסוד המעלה לנטיעות בט”ו בשבט ושתלו כ-1,500 עצי פרי ובהם אתרוגים ורימונים. אליהם הוסיפו בימים הבאים כאלף עצים נוספים של זיתים, תאנים ותות. על מאורע זה כתב בן המושבה :

                      ועוד ניטע … כי חוץ ממה שיהיה רווח גדול מהפירות … הלא גם כן נצרך לבריאות, כי האדם עץ השדה, הוא חברה אחת וזה בלא זה אין להם חיים טובים. לזאת ראשית עיסוקינו הוא בנטיעות, כי כן הורה לנו הבורא עולם טרם כל לעסוק בנטיעות כי גם הוא עשה כן, כמו שכתוב: ויטע אלוהים גן בעדן

ילדי גן בתל אביב בנטיעות ט”ו בשבט, 1946

                     והיום…

איזה עץ אתה רוצה לנטוע?