הר התותים

דורותי חזרה אל ביתה, שתתה מים צוננים והשקתה גם את טוטו הכלב. למרות שנשמעו קולות של כלבים נוספים מסביב התחילה דורותי להתכונן למסע לעיר הברקת.  היא החליטה ללבוש את  שמלת המשבצות שעשויה מבד כותנה דק. טוטו ודורותי יצאו לדרך וראו את הסוסים שעמדו בשדה. הם עקפו אותם ולפתע רץ לקראתם דוד וגרב בידו.

דורותי שאלה “לאן אתה רץ?”, ל- “הר התותים”, אמר דוד.

” הר התותים המועדף?” שאל טוטו.

“לא בטוח” אמר דוד. אני חושב “שלא כדאי לבוא לשם ולשחק כי נטוש שם”.

הוא זרק את הגרב 3 פעמים וברקע נשמעו קולות הסוסים בשדה וקולות כלבים ממרחק.

הלילה ירד ופחד התעורר בליבם של דורותי, דוד וטוטו. החושך החל לרדת, הם ראו כוכב נופל והחליטו לבקש משאלה.

דורותי ביקשה בקול שלו ללקק גלידה בטעם וניל, דוד ביקש גלידה בטעם שוקולד וטוטו כשכש בזנבו.

לתדהמתם הם הבחינו בדוכן גלידה קרוב אליהם וניגשו אליו בשמחה. באותו רגע הופיע שוטר שביקש לעזור לילדים ולכלב לחזור לביתם.

“רגע” אמרה דורותי, “ומה עם עיר הברקת?”

“נעשה זאת ביום אחר” אמר דוד, “כבר מאוחר”.

השיירה הקטנה: השוטר בראש, לידו טוטו, אחריו דוד ובסוף דורותי בשמלת המשבצות התקדמו לעבר הבית.