פַעַם שָאַלְתִי עֵץ –

“עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיות עֵץ?”

“אַתָה וָודָאי מִתְלוצֵץ”- אמר העץ.

“לא ולא”, אמרתי- “בְּרצִינוּת גְמורַה,

זה טוב או רע?”

“רע??” תָמַה העץ. “מדוע??”

“ולא אִכְפַּת לְךָ שאתה תָקוּעַ כָל הַשָבוּעַ?”

“איֵנֶנִי תָקוּעַ, אני הֲרֵי נָטוּעַ??

ולא מִתְחָשֵק לְךָ לפעמים לָלֶכֶת לְבָקֵר חֲבֵרִים
או לִרְאות מה נשמע בִמְקומות אֲחֵרִים?

“אֵין לי כָל צורֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.

צִיפורים מְזַמְרות לי בְאופֶן קָבוּעַ

פָרְפָרִים לי נושְקִים, מְלַטֶפֶת הרוח

וּלְנֶגֶד עֵינַי- כָל הַאופֶק פָתוּחַ.”

וּבַלָיְלָה כְשֶכוּלם יְשֵנִים- אז מה?

בלילה אני מַאֲזִין לַדְמָמָה

וְשומֵעַ 

אֵיךְ נושֶמֶת הַאֲדָמָה

אֵיךְ פֵירות מַבְשילים

אֵיךְ יורדים הַטְלָלִים

וּבְתוךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוזָלִים וַאֲנִי שומֵר עַל שְנָתָם.

“אני ❤️אותך עץ” – אמרתי

וְהָלַכְתִי אֶל גַנִי

וְנָטַעְתִי לי עץ מוּל חָלונִי ?.