מָרָק בְּסֶגֶר

כָּתְבוּ וְאִיְּרוּ: מִשְׁפַּחַת נֶחָמָה

אִיתָמָר, אֶפְרָת, עֵין-גֶּדִי וְיָמִים

יְרוּשָׁלַיִם

2020

מְבֻסָּס עַל אֵרוּעִים שֶׁקָּרוּ בְּהֶחְלֵט!

[email protected] 0509495568

יוֹם אֶחָד

קָרָה דָּבָר מַפְתִּיעַ בִּמְיֻחָד

אִמָּא אָמְרָה: “הַיּוֹם

אָסוּר לָצֵאת לְשׁוּם מָקוֹם”.

אֲנִי וְאָחִי הַקָּטָן

לֹא יָכֹלְנוּ לָלֶכֶת לַגַּן

לֹא לַכִּתָּה וְלֹא לַבְּרֵכָה

רַק לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה.

אִמָּא הִסְבִּירָה בְּקוֹל מִתְרַגֵּשׁ

שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם דָּבָר מִתְרַחֵשׁ

יְצוּרָהּ קְטַנָּה, שְׁקוּפָה וּמְזִיקָה

מִסְתּוֹבֶבֶת בַּחוּץ וְאֶת כֻּלָּם מַדְבִּיקָה

הִיא עוֹשָׂה חֹם גָּבוֹהַּ

עַל כֻּלָּם מִשְׁתַּעֶלֶת

לֹא נוֹתֶנֶת לִנְשֹׁם

וְאֵרוּעִים מְבַטֶּלֶת.

…

לָכֵן בַּזְּמַן הַקָּרוֹב- לֹא נוּכַל לָצֵאת לָרְחוֹב.

נִשָּׁאֵר בַּבַּיִת יַחַד קְרוֹבִים. נִשְׁתֶּה מִיץ תּוּת וְנֹאכַל עֲנָבִים!

יָמִים רַבִּים שִׂחַקְנוּ וְהִשְׁתּוֹלַלְנוּ.  בֶּחָצֵר רַבְנוּ וְהִתְבַּטַּלְנוּ

אָכַלְנוּ וְזָלַלְנוּ  וּבַגִּנָּה פְּרָחִים שָׁתַלְנוּ.

עֶרֶב אֶחָד קָרִיר וּסְתָוִי

אַבָּא קָטַף יְרָקוֹת וְהֵבִיא

אִמָּא בִּשְּׁלָה מָרָק רֵיחָנִי

יָשַׁבְנוּ לַשֻּׁלְחָן מִשְׁפַּחְתִּי וַאֲנִי

עַל הַמַּפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן

הַכֹּל הָיָה מֻגָּשׁ וּמוּכָן

חוּץ מִדָּבָר אֶחָד קָטָן

שֶׁכָּל יֶלֶד מְחַכֶּה לוֹ כַּמּוּבָן…

אָחִי הַקָּטָן הִבְחִין בָּזֶה מִיָּד

כִּוֵּץ אֶת פָּנָיו וְעָשָׂה פַּרְצוּף חַד

“אִמָּא!” הוּא צָעַק:

“אֵיפֹה בְּדִיּוּק

שְׁקֵדֵי הַמָּרָק?“

אִמָּא הָלְכָה לְחַפֵּשׂ בָּאָרוֹן

וְלֹא מָצְאָה כְּלוּם מִלְּבַד קַרְטוֹן

אַבָּא חִטֵּט בַּמְּגֵרָה

וּמָצָא רַק קְעָרָה

אִמָּא וְאַבָּא חָזְרוּ לַשֻּׁלְחָן

בְּפַרְצוּף עָצוּב שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן:

“מִצְטַעֲרִים יְלָדִים אֲהוּבִים,

שְׁקֵדֵי הַמָּרָק-

חֲסֵרִים.”

“אַבָּא! לֵךְ לַסּוּפֶּר מַהֵר

לִפְנֵי שֶׁהוּא יִסָּגֵר

וְאִם אֵין שָׁם- לֵךְ לַמַּכֹּלֶת שֶׁל רָחֵל

אֲנִי בְּלִי שְׁקֵדִים אֶת הַמָּרָק לֹא אוֹכֵל!”

צָעֲקוּ הַיְּלָדִים וּבָכוּ עַד שָׁמַיִם

וּבֵינְתַיִם

לֹא מָרָק וְלֹא נַעֲלָיִם….

אִמָּא רָאֲתָה שֶׁאֵין בְּרֵרָה

וְסִפּוּר מְרַתֵּק אִלְתְּרָה:

פָּצְחָה וְאָמְרָה בְּקוֹל נָעִים:

“אַתֶּם פָּשׁוּט לֹא מַאֲמִינִים!

רוֹצִים לִשְׁמֹעַ מָה קָרָה?

בִּתְנַאי שֶׁתִּשְׁתּוּ לְגִימָה מֵהַקְּעָרָה….”

נוּ,מָה קָרָה?

מָה כְּבָר קָרָה?

הָלַכְתִּי אֶתְמוֹל בִּמְיֻחָד

לִקְנוֹת שְׁקֵדֵי מָרָק וּפִלְפֵּל אֶחָד.

מֵרָחוֹק רָאִיתִי אֵיךְ כִּמְעַט סוֹגְרִים

רַצְתִּי מַהֵר, לְפָחוֹת כְּמוֹ עֵז הָרִים

אַךְ לְצַעֲרִי לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק מְהִירָה

וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי-

הַמַּכֹּלֶת הָיְתָה סְגוּרָה…

אַתֶּם מְבִינִים יְלָדִים

לָמָּה אֵין לָנוּ שְׁקֵדִים?

אַבָּא קָרַץ לְאִמָּא וְאָמַר

בְּקוֹל עָבֶה וּקְצָת מוּזָר:

“בִּזְמַן שֶׁפִּטְפַּטְתֶּם

קָרָה דָּבָר…”

נוּ, מָה קָרָה?

מָה כְּבָר קָרָה?

הָלַכְתִּי לַסּוּפֶּר בְּשִׂמְחָה וְצָהֳלָה

שַׂמְתִּי הֲמוֹן שְׁקֵדֵי מָרָק בַּעֲגָלָה

אֲבָל כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְשַׁלֵּם עַל שְׁקֵדֵי הַמָּרָק

גִּלִּיתִי שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הָאַרְנָק!

אַתֶּם מְבִינִים יְלָדִים

לָמָּה אֵין לָנוּ שְׁקֵדִים?

וְאָז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּטוֹן מְהֻרְהָר

(וְגַם כִּי חִכִּיתִי שֶׁהַמָּרָק יִהְיֶה קַר…)

בִּזְמַן שֶׁפִּטְפַּטְתֶּם

קָרָה דָּבָר…

נוּ, מָה קָרָה?

מָה כְּבָר קָרָה?

הָלַכְתִּי אֶתְמוֹל שְׁקֵדֵי מָרָק לִקְנוֹת

בַּדֶּרֶךְ בַּכִּכָּר פָּגַשְׁתִּי שְׁתֵּי יוֹנוֹת

אַחַת אֲפֹרָה וְהַשְּׁנִיָּה לְבָנָה

אֶת הַשְּׁקֵדִים הֵבֵאתִי לָהֶן בְּמַתָּנָה

אַתֶּם מְבִינִים חֲמוּדִים

לָמָּה אֵין לָנוּ שְׁקֵדִים?

אָחִי הַקָּטָן חָשַׁב קְצָת וְאָמַר

בִּזְמַן שֶׁפִּטְפַּטְתֶּם קָרָה דָּבָר…

נוּ, מָה קָרָה?

מָה כְּבָר קָרָה?

הַבֹּקֶר יָצָאתִי לַהֲלִיכָה מַרְגִּיעָה

בְּמֶרְחַק מֵאָה מֶטֶר- אֵין מְנִיעָה!

קָנִיתִי שְׁקֵדֵי מָרָק בִּדְמֵי הַכִּיס

כָּל הַדֶּרֶךְ הִתְאַפַּקְתִּי לֹא לָתֵת בָּהֶם בִּיס

אֲבָל אַל תִּשְׁאֲלוּ מָה גִּלִּיתִי בַּדֶּרֶךְ חֲזֹר

הַשְּׁקֵדִים הִתְפַּזְּרוּ ! בַּשַּׂקִּית הָיָה חֹר!

אַתֶּם מְבִינִים חֲמוּדִים

לָמָּה אֵין לָנוּ אֵין לָנוּ שְׁקֵדִים?

וְכָךְ יָשַׁבְנוּ שָׁעָה שְׁלֵמָה

מַמְצִיאִים תֵּרוּצִים עַל מִי וְעַל מָה

לְמָשָׁל עַל גִּ’רָפָה אַחַת שֶׁהִכְנִיסָה רֹאשׁ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן

וְזָלְלָה לָנוּ שְׁקֵדִים מֵהָאָרוֹן

עַל פִּינְגְּוִין שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם מֵהַקֹּטֶב

לְנַסּוֹת וְלִטְעֹם שְׁקֵדֵי מָרָק בְּרֹטֶב

עַל חָמוּס, שׁוּעָל וּמִשְׁפַּחַת דֻּבִּים

שֶׁחָבְרוּ יַחַד לְמַסָּע אֶל עֵבֶר הַשְּׁקֵדִים הַצְּהֻבִּים…

הַאִם גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לַחֲשֹׁב

עַל עוֹד סִפּוּר מְעַנְיֵן וְטוֹב,

בּוֹ שְׁקֵדֵי הַמָּרָק הָיוּ כִּמְעַט …

אַךְ נֶעֶלְמוּ בְּבַת אַחַת?

תּוֹךְ כְּדֵי תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן

הַמְרִיאוּ לָכֶם עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן,

וּבֵינְתַיִם בִּזְמַן שֶׁפִּטְפַּטְתֶּם לָכֶם

אֶת הַמָּרָק סִיַּמְנוּ-

בִּזְכוּתְכֶם!

סוף!