פרחים מוגנים

,בְּאַרְצֵנוּ הַיָּפָה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
.”יֶשְׁנָם פְּרָחִים הַנִּקְרָאִים “פְּרָחִים מוּגַנִּים

מוּגַנִּים, כְּלוֹמַר – אֲנַחְנוּ מַגְּנִים עֲלֵיהֶם
.וְלֹא קוֹטְפִים אוֹתָם

.בֶּעָבָר הָיָה מֻותָּר לִקְטוֹף פְּרָחִים
,אֲנָשִׁים הָיוּ יוֹצְאִים לְטַיֵּיל וְקוֹטְפִים פְּרָחִים
.מְכִינִים מֵהֶם זֵר יָפֶה וְשָׂמִים אוֹתוֹ בָּאֲגַרְטָל בְּבֵיתָם
לְאַט לְאַט גָּבַר הַחֲשָׁשׁ שֶׁאִם אֲנָשִׁים יַמְשִׁיכוּ לִקְטוֹף, הַפְּרָחִים יִיכָּחֲדוּ וְלֹא יִהְיוּ יוֹתֵר

אָז חֻוקְּקוּ חוֹק בַּמְּדִינָה
!אֲשֶׁר אוֹסֵר לִקְטוֹף פְּרָחִים מוּגַנִּים
וְכָךְ נִשְׁמְרוּ זַנֵּי הַפְּרָחִים הַשּׁוֹנִים
וְאַרְצֵנוּ הִתְמַלְּאָה פְּרָחִים יָפִים
.הַמְּשַׂמְּחִים אֶת לִיבֵּנוּ

בִּזְכוּת זֶה שֶׁאֲנָשִׁים לֹא קָטְפוּ פְּרָחִים – נִשְׁמְרוּ הַפְּרָחִים הַמּוּגַנִּים שֶׁל אַרְצֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵּן, אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לִשְׁמוֹר עַל הַפְּרָחִים הַשּׁוֹנִים בְּאַרְצֵנוּ – גַּם אֵלֶּה שֶׁלֹּא מוּגַנִּים.
כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְטַיֵּיל וַאֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים בִּצְמָחִים שׁוֹנִים אֲנַחְנוּ לֹא קוֹטְפִים אוֹתָם.
מֻותָּר לְהָרִיחַ
אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שָׁלוֹם לְפֶרַח
מֻותָּר לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ
אַךְ אָסוּר לִקְטוֹף.

אֵיזֶה פְּרָחִים מוּגַנִּים יֵשׁ בְּאַרְצֵנוּ?

הִנֵּה כַּמָּה דֻּוגְמָאוֹת:

רַקֶּפֶת

כַּלָּנִית

חֶלְמוֹנִית

סִתְוָונִית הַיּוֹרֶה

יֵשׁ כַּמּוּבָן עוֹד הַרְבֵּה פְּרָחִים וּצְמָחִים מוּגַנִּים וְלֹא מוּגַנִּים בְּאַרְצֵנוּ.
מָה שֶׁחָשׁוּב לִזְכּוֹר זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת טוֹבִים אֶל הַסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ.
בֵּין אִם זֶה צֶמַח, בַּעַל חַיִּים אוֹ חָבֵר – אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהָגֵן עָלָיו. לָכֵן לֹא נִקְטוֹף אֶת הַצְּמָחִים וְכָךְ נִדְאַג לַסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ.
עַכְשָׁיו אֲנִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם לְהַאֲזִין לְשִׁיר שֶׁנִּקְרָא “וַלְס לַהֲגָנַת הַצּוֹמֵחַ”.
הַשִּׁיר נִכְתַּב עַל מְנַת לְעוֹדֵד אֲנָשִׁים לִשְׁמוֹר עַל הַפְּרָחִים בְּאַרְצֵנוּ הַיָּפָה.