חג שבועות

שמוֹתַ חגַ הָּשבוּעוֹת
“ִאָּמאּ לָּמה חוְֹגִגיםֶ אתַ חגַ הָּשבוּעוֹת? “ָּ שאַלָּ לִביאֶ אתִ אָּמא . “וָּּמַתי חוְֹגִגיםֶ אתַ חגַ מַתן תוָֹּרה? “הוִֹסיף” .ֲאִניָּ פשׁוּט לֹאֵ מִבין .ַהמוָֹּרהָּ כְתָּבהַ עלַ הלּוַּחִ כיַ נְתִחילִ לְלמֹדַ עלַ חגַ הָּשבוּעוֹת וִּפְתאוֹםָּ כְתָּבהַ גםַ עלַ חגַ הָּקִצירְ וַחגַ הִבכוִּרים “.ִאָּמאִ הְסַתְכָּלהַ עלְ בָּנהַּ הָּקָּטן ,ַרקְ בִכָּתה א ‘וְּכָּבר שׁוֵֹאלְ שֵׁאלוֹתָּ רבוֹתָּ כלָּ כְך.ִ היאִ הְתַייְשָּבה ואְָמָּרהְ לָּלִביא” :ְלַחגַ הָּשבוּעוֹתֵ ישַׁ כָּמהֵ שׁמוֹת… :

חגַ הָּשבוּעוֹתִ נְקָּראְ בֵשׁםֶ זהִ כי סוְֹפִריםִ שְׁבָּעהָּ שׁבוּעוֹתִ מֶפַסחְ וַעדְ לַחגַ הָּשבוּעוֹת .ֵאֶלּהֵ הםְ יֵמיְ סִפיַרתָּ העֶֹמר .ָּחגַ מַתן תוָֹּרהִּ נְקָּראָּ כְךִ משוּםֶ שַׁביּוֹםֶ זהִ נְתָּנהַ התוָֹּרהְ לַעםִ יְשָּרֵאל .ִהיאִ נְתָּנה עלַ הרִ סיַניְ לאַַ חרֶשְׁ בֵניִ יְשָּרֵאלָּ יְצאוִּ מְמָּצִרים .ַחגַ הָּקִציר נְקָּראָּ כְךִ כי אָזַ מְתִחיָּלהְ תקוַּפתְ קִצירַהִ חָּיטהַ בָּשדוֹת. חגַ הִבכּוִּריםִ נְקָּראָּ כְךִ כיִ ביֵמיֶ קֶדם ,ְכֶשֵׁביתַ הִמְקָּדשָּׁ הָּיהַ קָּיּם ,ֵהִביאוֵּ אָּליוֶ אתִ בכוֵּריַ הֵפרוֹתְ וַהְיָּרקוֹתְ וֵכןֶ אתִ בכוֵּריַ בֲעֵליַ הַחִיּים”.
“ִאָּמא ,ַהמוָֹּרה אְָמָּרהֶ שׁאוְֹכִליםַ גםַ מאְַכֵליָּ חָּלב.ִ היאִ בְקָּשׁהֶ שָּׁנִביאַ לִכָּתהַ מאְַכֵליָּ חָּלבֶ שֲׁאַנְחנוּ אוֲֹהִבים .לֹאֵהַבְנִתיֵאיְךַמאְַכֵליֶהָּחָּלבְקשׁוִּריםְוִהְתַבַיְּשִׁתיִלְשׁאֹל, “אַָמרָּ לִביא .
“נוֲֹהִגיםֶ לֱאכֹלַ מאְַכֵליָּ חָּלבִ כיְ כֶשְׁבֵניִ יְשָּרֵאלִ קְבלוֶּ אתַ התוָֹּרה,ֵ הםִ קְבלוַּ גם חִוקיםֲ חָּדִשׁיםַ עלֲ אִכיַלתַ הָּבָּשר .ָּלֵכן ,אְָכלוַּ מאְַכֵליָּ חָּלבַ עדֶ שׁיּוְּכלוְּ לַקֵיּםֶ אתַ הְמַצוּוֹתְ וַהֻחוקיםַ הֲחָּדִשׁים “אְָמָּרהִ אָּמא.
ָּלִביאִ חֵבקֶ אתִ אָּמאְ וָּשׁאַל” :ִאָּמא ,ַרקָּ דָּברֶ אָּחדֲ אִני לֹאֵ מִבין ,ִאםַ לַחגֵ ישָּׁ כלָּ כְךַ הְרֵבהֵ שׁמוֹת ,ָּלָּמהֵ איןָּ לנוּ יוֵֹתר חֶֹפשִׁ מֵביתַ הֵסֶפר?ִ אָּמאִ חְיָּּיכהְ וָּעְנָּתה” :ְשֵׁאָּלהִ נְפָּלאָה ,אוַּליִ תְשׁאַלֶ את אַָּבא?”

הֲבָאַת בִּכּוּרִים

בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִקְדָשׁ הָיָה קַיָם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַשָׁבוּעוֹת
וְהֵבִיאוּ לַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִקְדָשׁ אֶת רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים.
בִּתְקוּפַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים הֵבִיאוּ לְבֵית הַמִקְדָשׁ מִשִׁבְעַת הַמִינִים:
חִטָה, שְׂעוֹרָה, גֶפֶן, תְאֵנָה, רִמוֹן, זַיִת, תָמָר.

בְּיָמֵינוּ עוֹרְכִים טְקָסִים וְתַהֲלוּכוֹת שֶׁל הֲבָאַת בִּכּוּרִים בַּיִשׁוּבִים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם חַקְלָאוּת.
בְּתַהֲלוּכוֹת אֵלֶה מַרְאִים אֶת הַיְבוּלִים הַחֲדָשִׁים: פֵּרוֹת, יְרָקוֹת וְחַיוֹת הַמֶשֶׁק (כְּבָשִׂים פָּרוֹת וכו’).
בַּגַנִים וּבְבָתֵי הַסֵפֶר נוֹהֲגִים לְהָבִיא טֶנֶא מְקֻשָׁט בִּפְרָחִים עִם פֵּרוֹת וִירָקוֹת.
בַּתַהֲלוּכוֹת וּבַטְקָסִים נָהוּג לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְאַף לָשִׂים זֵר פְּרָחִים עַל הָרֹאשׁ.

פִּיתְרוּ אֶת הַפֶּאזֶל לַהֲנָאַתְכֶם20חג השבועות