חידת מטבעות הזהב

 :הָיוּ פַּעַם שְׁנֵי סוֹחֲרִים וְלָהֶם שְׁתֵי חֲנֻיוֹת שְׁכֵנוֹת

         .אֶחָד הָיָה סוֹחֵר בְּשָׂמִים וְהַשֵׁנִי סוֹחֵר שֶׁמֶן. בֵּין הַחֲנֻיוֹת הִפְרִיד קִיר דַק וְסָדוּק

יוֹם אֶחָד הֵצִיץ מוֹכֵר הַבְּשָׂמִים מִבַּעַד לַסֶדֶק שֶׁבַּקִיר

וְרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ מוֹכֵר הַשֶׁמֶן סוֹפֵר מַטְבְּעוֹת זָהָב

 .וְצוֹרֵר אוֹתָם בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת אֲדֻמָה
סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים סָפַר מִמְקוֹם מַחְבּוֹאוֹ יַחַד עִם שְׁכֵנוֹ

.וּבְסוֹף הַסְפִירָה הִתְבָּרֵר שֶׁלִשְׁכֵנוֹ יֵשׁ 165 מַטְבְּעוֹת זָהָב

סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים קִנֵא בִּשְׁכֵנוֹ עַל כַּסְפּוֹ הָרַב.

מָה עָשָׂה? יָצָא אֶל הָרְחוֹב וְהִתְחִיל לִצְעֹק: “הַצִילוּ! מִישֶׁהוּ גָנַב אֶת כַּסְפִּי!”
נִגְשׁוּ אֵלָיו שׁוֹטְרִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “כַּסְפְּךָ נִגְנַב? בְּמִי אַתָה חוֹשֵׁד? מִי הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?”
עָנָה לָהֶם מוֹכֵר הַבְּשָׂמִים: “אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. שַׂמְתִי 165 מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת אֲדֻמָה וְאַף אֶחָד לֹא נִכְנַס אֵלַי לַחֲנוּת מִלְבַד
שְׁכֵנִי, מוֹכֵר הַשֶׁמֶן.”

הָלְכוּ הַשׁוֹטְרִים אֶל מוֹכֵר הַשֶׁמֶן וְאָכֵן מָצְאוּ אֶצְלוֹ מִטְפַּחַת אֲדֻמָה

וּבָה 165 מַטְבְּעוֹת זָהָב.
מוֹכֵר הַשֶׁמֶן נִסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁמְדֻבָּר בְּכַסְפּוֹ שֶׁלוֹ,

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין לוֹ וְהוּא נִשְׁלַח לַכֶּלֶא.

כַּעֲבֹר כַּמָה יָמִים הִתְחִיל הַמִשְׁפָּט.
הַשׁוֹפֵט שָׁאַל כָּל אֶחָד מֵהַסוֹחֲרִים מָה קָרָה, אֲך כָּל אֶחָד מֵהֶם
טָעַן שֶׁהַכֶּסֶף הוּא שֶׁלוֹ , הַשׁוֹפֵט לֹא יָדַע לְהַחְלִיט מִי מְשַׁקֵר וּמִי דוֹבֵר אֱמֶת.

עֶרֶב אֶחָד, בִּזְמַן הַמִשְׁפָּט, יָצָא הַשׁוֹפֵט לְטִיוּל .

כְּשֶׁיָשַׁב לָנוּחַ בַּגִנָה, שָׁמַע קְבוּצַת יְלָדִים מְשַׂחֲקִים.
יֶלֶד אֶחָד אָמַר: “ בּוֹאוּ נְשַׂחֵק בַּמִשְׁפָּט שֶׁל סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים וְסוֹחֵר הַשֶׁמֶן. אֲנִי אֶהְיֶה הַשׁוֹפֵט.”
הַשׁוֹפֵט הֵצִיץ מִבֵּין הָעֵצִים אֶל חֲבוּרַת הַיְלָדִים.
הוּא רָאָה אֶת הַיֶלֶד שֶׁדִבֵּר יוֹשֵׁב עַל אֶבֶן גְדוֹלָה וּמוּלוֹ יוֹשְׁבִים שְׁנֵי יְלָדִים אֲחֵרִים.

אֶחָד מֵהֶם שִׂחֵק אֶת סוֹחֵר הַשֶׁמֶן וְהַשֵׁנִי אֶת סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים.

הַיֶלֶד סוֹחֵר הַשֶׁמֶן אָמַר: “ 165 מַטְבְּעוֹת הַזָהָב הֵם שֶׁלִי!”

קָפַץ מִמְקוֹמוֹ הַיֶלֶד סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים וְצָעַק: “לֹא נָכוֹן! הֵם שֶׁלִי! אֲנִי עָטַפְתִי אוֹתָם בְּמִטְפַּחַת אֲדֻמָה וְאָז בָּא סוֹחֵר הַשֶׁמֶן וְגָנַב
אוֹתָם מִמֶנִי!”
אָז אָמַר הַיֶלֶד הַשׁוֹפֵט: “הָבִיאוּ סִיר מָלֵא בְּמַיִם חַמִים.”

הַיְלָדִים הִתְפַּלְאוּ עַל הַבַּקָשָׁה הַמוּזָרָה

הַאִם מִתְחַשֵׁק לוֹ לְהִתְרַחֵץ בְּאֶמְצַע הַמִשְׁפָּט? הַאִם זוֹ בְּדִיחָה?

אֲבָל הַשׁוֹפֵט הַקָטָן הִסְבִּיר: “שִׂימוּ אֶת הַמַטְבְּעוֹת בְּתוֹךְ הַמַיִם.
אִם יָצוּפוּ עַל הַמַיִם כִּתְמֵי שֶׁמֶן, נֵדַע כִּי הַמַטְבְּעוֹת הֵם שֶׁל סוֹחֵר הַשֶׁמֶן. הֲרֵי יָדָיו מְשֻׁמָנוֹת תָמִיד וְהַשֶׁמֶן דָבֵק בַּמַטְבְּעוֹת. אִם לֹא
יִהְיוּ בַּמַיִם כְּתָמִים – הֲרֵי הַמַטְבְּעוֹת הֵם שֶׁל סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים.”

כְּשֶׁשָׁמַע הַשׁוֹפֵט הַזָקֵן אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַיֶלֶד, יָצָא מִמַחְבּוֹאוֹ, נָשַׁק לוֹ עַל מִצְחוֹ, בֵּרֵךְ אוֹתוֹ עַל חָכְמָתוֹ וְהִזְמִין אֶת כָּל הַיְלָדִים
לְבֵית הַמִשְׁפָּט בְּיוֹם הַמָחֳרָת.

בִּקֵשׁ הַשׁוֹפֵט מִשׁוֹמֵר בֵּית הַמִשְׁפָּט

לְהַרְאוֹת לִקְהַל הָאֲנָשִׁים אֶת סִיר הַמַיִם.

הסְתַכְּלוּ הָאֲנָשִׁים לְתוֹךְ הַסִיר,

רָאוּ אֶת כִּתְמֵי הַשֶׁמֶן וְקָרְאוּ: “עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר! הַמַטְבְּעוֹת הֵם שֶׁל סוֹחֵר הַשֶׁמֶן!”

אז הֶחְזִיר הַשׁוֹפֵט אֶת הַמַטְבְּעוֹת לְסוֹחֵר הַשֶׁמֶן

וְאֶת סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים שָׁלַח לְבֵית הַכֶּלֶא.

כֻּלָם הוֹדוּ לַשׁוֹפֵט וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ עַל חָכְמָתוֹ,

אֲבָל הוּא רָאָה בֵּין הָאֲנָשִׁים אֶת הַיֶלֶד הֶחָכָם וְקָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו.
“לֹא אוֹתִי אַתֶם צְרִיכִים לְבָרֵךְ”

אָמַר הַשׁוֹפֵט הַזָקֵן כְּשֶׁהוּא מְחַבֵּק אֶת כְּתֵפוֹ שֶׁל הַיֶלֶד הַנִרְגָשׁ.

“בָּרְכוּ אֶת הַיֶלֶד הֶחָכָם הַזֶה שֶׁפָּתַר אֶתְמוֹל בַּגִנָה אֶת הַתַעֲלוּמָה בִּשְׁבִיל כֻּלָנוּ.”

בסיפור שקראנו למדנו מעט על החיבור בין המים לשמן,

בסרטון הזה תוכלו לראות וללמוד עוד על החיבור בין שני החומרים

צפייה מהנה 🙂