יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת/אַגָּדָה

בְּּעִיר אַחַת גָּר יְהוּדִי וְשָׂמוּ יוֹסֵף שֶׁעָבַד קָשֶׁה לְפַרְנָסָתוֹ.

וְהָיָה מְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּצִמְצוּם רַב בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בְּאֹכֶל טָעִים, וּבְעִקָּר בַּאֲכִילַת דָּג לִכְבוֹד יוֹם שַׁבָּת.

וְלָכֵן הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ “יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת”.

לְיוֹסֵף הָיָה שֲׁכֵן נוֹכְרִי עָשִׁיר, אַךְ כְּגֹדֶל הוֹנוֹ כָּךְ הָיְתָה גְּדוֹלָה קַמְצָנוּתוֹ.

יוֹם אֶחָד אָמְרוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים לַנָּכְרִי:

כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלְּךָ יִפֹּל לְיָדָיו שֶׁל יוֹסֵף שְׁכֵנְךָ הַיְּהוּדִי.

נִבְהַל הֶעָשִׁיר, הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל נְכָסָיו וְקָנָה בִּמְקוֹמָם יַהֲלוֹם.

הֵכִין לְעַצְמוֹ כּוֹבַע מְפֹאָר עִם מִשְׁבְּצוֹת שֶׁל זָהָב, וְתָפַר אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּתוֹךְ הַכּוֹבַע.

כָּךְ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל רְכוּשׁוֹ.

יוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁעָבַר עַל הַגֶּשֶׁר, הֵעִיפָה הָרוּחַ אֶת הַכּוֹבַע אֶל הַיָּם, הַיָּשָׁר אֶל תּוֹךְ לֹעוֹ הַפָּעוּר שֶׁל דָּג גָּדוֹל.

אָמַר הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ – “לְפָחוֹת הַיְּהוּדִי לֹא יִקַּח אֶת כָּל הָרְכוּשׁ”, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים תָּפַס דַּיָּג אֶת הַדָּג וְהֵבִיא אוֹתוֹ לַשּׁוּק בְּיוֹם שִׁשִּׁי.

מִפְּאַת הַשָּׁעָה הַמְּאֻחֶרֶת לֹא נִמְצְאוּ קוֹנִים בַּשּׁוּק.

הִתְעַצֵּב הַדַּיָּג שֶׁאַף אָדָם לֹא יִקְנֶה אֶת הַדָּג הַיָּפֶה.

אָמַר לְעַצְמוֹ: “אָבִיא אוֹתוֹ לְיוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת כִּי הוּא רָגִיל לִקְנוֹת דָּג לִכְבוֹד שַׁבָּת, וַדַּאי יִשְׂמַח בַּדָּג הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה”.

הֵבִיא אֶת הַדָּג אֶל יוֹסֵף שֶׁשָּׂמַח לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וְקָנָה אֶת הַדָּג.

כַּאֲשֶׁר חָתַךְ יוֹסֵף אֶת בְּשַׂר הַדָּג מָצָא בְּתוֹכוֹ יַהֲלוֹם.

שָׂמַח יוֹסֵף שֶׁכָּעֵת יוּכַל לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם.

לְאַחַר הַשַּׁבָּת מָכַר יוֹסֵף אֶת הַיַּהֲלוֹם בִּסְכוּם גָּבוֹהַּ וְהָפַךְ לְעָשִׁיר מֻפְלָג.

מֵאָז הָיָה יוֹסֵף מְכַבֵּד אֶת הֲשָׁבַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּכֶּסֶף שֶׁהִרְוִיחַ מִמְּכִירַת הַיַּהֲלוֹם.

פעילות לסיכום הסיפור