לפני כ2800 שנים החלו שבטים מצפון אירופה לפלוש ליוון.

התושבים החדשים הקימו ביוון ערי-מדינה רבות

שהיו יחידות מדיניות קטנות ועצמאיות

כל אחת מן הערים הללו הייתה מדינה בפני עצמה.

עיר-המדינה נקראה פּוֹליס והיא הוקמה סביב האַקְרוֹפּוֹליס שהוא מקום גבוה ומבוצר.

כמעט בכל ערי-המדינה היו מוסדות ציבור דומים:

מקדשים לאלים, תאטרון וגימְנַסְיוֹן – שהיה בית הספר של יוון ועסקו בו בעיקר במקצועות הספורט.

ערי-המדינה נוהלו בידי הגברים – אזרחי הפּוֹליס.

הנשים, העבדים והזרים לא נחשבו לאזרחים בפּוֹליס

.ולא היו להם זכויות פוליטיות.

אַתוּנה וסְפַּרְטָה היו שתי ערי-מדינה, חשובות ביוון.

סְפַּרְטָה

סְפַּרְטָה התפרסמה בזכות אורח החיים המיוחד שלה.
בזמנם הפנוי עסקו הסְפַּרְטָנים בפיתוח צבא חזק ובאימונים צבאיים.

הילדים בסְפַּרְטָה קיבלו חינוך נוקשה מגיל צעיר במחנות צבאיים בתנאים קשים.
השלטון בסְפַּרְטָה היה בידי מועצת הזקנים ובראשה עמדו שני מלכים.

אסֵפת העם אישרה את החלטותיה של המועצה.

 אַתוּנה
אַתוּנה לעומת זאת פיתחה משטר מסוג אחר.

חשיבות מיוחדת הייתה לאסֵפת העם.

השתתפו בה כל אזרחי אַתוּנה

משטר מסוג זה, שבו ענייני המדינה נקבעים על ידי הרוב, נקרא דֵּמוֹקְרַטיהץ.

במאה ה-5 לפני הספירה הייתה אַתוּנה מנהיגת העולם היווני.

עושרה אפשר לה לשפר את פני העיר, להקים מקדשים ולפתח צי ימי לצורכי מסחר והגנה.

היא הייתה החזקה והפורחת ביותר בערי-המדינה ביוון.

“התקופה הזו בתולדותיה של יוון מכונה “התקופה הקְלָסִית