משנה יומא פרק ח’ משנה א:

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה,

ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

והמלך והכלה ירחצו פניהם,

והחיה תנעל את הסנדל;

דברי ר’ אליעזר;

וחכמים אוסרין.

פירוש המשנה:

יש חמישה פסוקים שונים בתורה, שמדברים על העינויים שאסורים ביום כיפור.

האיסורים הם:

א- אכילה ושתיה

ב- רחיצה (מקלחת שטיפת פנים, ידיים וכו’)

ג- סיכה (בושם משחות וכד’)

ד- נעילת הסנדל (נעלי עור)

ה- תשמיש המיטה (קיום קשרי אישות)

פירוש המשנה:

מדבר על זה שלמרות שחמשת העינויים אסורים,

דרגת החומרה שלהם לא שווה.

ולכן ר’ אליעזר טוען שכלה מלך וחיה (יולדת)

יכולים להקל בשאר הדברים שהם לא אכילה ושתיה (שזה הכי חמור)

וחכמים חולקים על ר’ אליעזר וטוענים שלא כך הדבר.

הרב עובדיה מברטנורא:

מסביר את המשנה: ואומר שבגלל שהמשנה לא רצתה

להפריד בין אכילה ושתיה (שהוא כרת)

לבין שאר העינויים שאסורים (אך הם לא כרת)

אמר על האכילה והשתיה רק אסור.

ואת חמשת האיסורים אנו למדים מחמשת הפסוקים המוזכרים בפירוש של הרב.

ספר החינוך:

מסביר לנו מה העניין של האיסורים החומריים.

מכיוון שברגע שנבוא נקיים מחומריות אל בית הדין,

כדי להראות לדיין שאנחנו פועלים ורוצים לעשות שינוי ולא בגלל שאנו שבעים.

אומרים שהאדם נידון גם על המעשים של אותה שעת הדין,

ואם יבוא אדם מלא באוכל, לא יראה טוב בעיני הדיין.