פּרֵק 1 – הַמַּסָּע הַגָּדוֹל מַתְחִיל

כְּשֶׁהָיִיתִי בֵּן 8 נָסַעְתִּי עִם הַהוֹרִים שלי וְלֹא יָדַעְתִּי מָה צָפוּי לִי… עָבַרְנוּ דֶּרֶך גֶּשֶׁר הַצָּפוֹן בְּבֶּרְלִין. פִּתְאוֹם הֵחֵלָּה סְעָרָה. הַסְּעָרָה הֵעִיפָה אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ מֵהַכְּבִישׁ לְתוֹךְ הַמַּיִם. מָה יִקְרֶה לָנוּ? חָשַׁבְתִּי. יָצָאנוּ בַּקֹּושִׁי מֵהַמְּכוֹנִית בַּחַיִּים וְשָׂחִינוּ לַחוֹף. אֲנִי לֹא מַאֲמִין – נִצַּלְנוּ!

פֶּרֶק 2 – הַסְּעָרָה

יָצָאנוּ מֵהַמַיִם אֶל הַחוֹף. שָׁאַלְתִי אֶת אָבָּא: “מַה זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה? מַה תִכְנַנתֵם?
אָבָּא עַנַּה לִי: “הִגַּעַתְּ לַגִיל שֶאפְשַר לְסַפֵּר לְךָ…” בַּחוּץ הַסְּעָרָה הִתְגַבְּרָה…

פֶּרֶק 3 – הַפְּרֵידָה

פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי פִּיצוּצִים! אִמָּא נִפְרדָה מִמֶּנִּי בִּדְמָעוֹת וְהחְבִּיאָה אוֹתִי בַּיַּעַר. “אַל תָזוּז מִפֹּה, אֲנַחְנוּ כְּבָר נִמְצָא אוֹתךָ – מַבְטִיחִים!”. אִמָּא הַלְכָה וְהִשְאִירָה אוֹתִי לְבַד. לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי קוֹל מִבֵּין הַשִּׂיחִים “אַל תָזוּז אוֹ שֶׁאֲנִי יוֹרֶה בֵּךָ!”. דְּמָעוֹת זַלְגוּ מֵעינַיי.

פֶּרֶק 4 – הַתְפִיסָה בַּשְּׁבִי

הִסְתָכַּלְתִי מִבֵּין הַשִּׂיחִים וְרָאִיתִי שֶתַפְסוּ אֶת אָבָּא שֶׁלִּי. אִמָּא הִצְלִיחָה לִבְרוֹח. אֶת אָבָּא שֶׁלִּי הֶעֱלוּ לְמַסוֹק צְבָאִי. הִתְגָנַבְתִי בְּשֶׁקֶט לַמָסוֹק וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן נִכְנַסְתִי וְלֶאַן נָטוּס…

פֶּרֶק 5 – הַהָצָלה

הַמָסוֹק נַחַת עַל סְפִינָה בּאַנְטַרְקטִיקָה. הִכְנִיסוּ אֶת אָבָּא לְתָא עִם סוֹרְגִים וְנַעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת. רָאִיתִי שְׂאֵת הַמַפְתחוֹת שָׁמוּ עַל הַכִּיסֶא. הִתְגָנַבְתִי בְּשֶׁקֶט, לָקַחְתִּי אֶת הַמַפְתחוֹת וְפָּתַחְתִי אֶת הַדֶּלֶת. שִחְרַרְתִי אֶת אָבָּא וְקַפַצְנוּ לָמָיִם הַקְפוּאִים…

פֶּרֶק 6 – הָאָרוֹן וְהַדֶּלֶת הַסוֹדִית

אַסְפוּ אוֹתָנוּ בְּסִירַת מָנוֹעַ. שַׁאַלְתִי אֶת אָבָּא: “מִי הֵם הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה?”. “זֶה הַצֵוות שֶׁלִּי” עַנּה אָבָּא. אָבָּא פָּתַח דֶּלֶת סוֹדִית בִּלְחִיצָה עַל סֵפֶר שֶׁהָיָה מוּנַח בָּאָרוֹן. “מַה זֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה?” שַׁאַלָתִי “וְאֵיך לֹא יָדַעְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה?”. “זֶה כָּל מַה שָּׁאַתָּה צָרִיך לָדַעַת עָלֵינוּ בְּנִי“…

פּרֵק 7 – הַמְּעָרָה וּמַפַּת הָאוֹצָר

הַפֶּתַח הַסּוֹדִי הוֹבִיל לַמְּעָרָה. בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הָיוּ עֶשְׂרוֹת מַחְשֵׁבִים וַאֲנָשִׁים שֶׁהִפְעִילוּ אוֹתָם. עַל הַקִּיר הָיְתָה מַפָּה עֲנָקִית וְעָלֶיהָ צִיּוּר שֶׁל אוֹצָר…

פּרֵק 8 – יְצִיאָה אל הָאוֹצָר

הֶחְלַטְתִּי לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹצָר בְּכָל מְחִיר. אַבָּא אָמַר לִי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה קַל, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹמְרִים וּדְרָקוֹן שֶׁמַּבִּיט לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלְּךָ. “לֹא מְשַׁנֶּה לִי, אֲנִי אַשִּׂיג אֶת הָאוֹצָר!”.

אַבָּא רָצָה לַחֲסֹם אוֹתִי אֲבָל לָקַחְתִּי אֶת חֲפִירָה וְרַצְתִּי לַכִּוּוּן הַפֶּתַח.

פֶּרֶק 9 – אַרְבָּעָה יְלָדִים כּלואים

התְחָלתִי לחפור בְּמֶרֶץ והגעתי לְבּוֹר. בְּתוֹך הַבּוֹר רָאִיתִי פֶּתַח וְשָׁמַעְתִּי צרחות. שָׁבָרְתִּי אֶת הַפֶּתַח וְרָאִיתִי אַרְבָּעָה יְלָדִים…

פֶּרֶק עֶשֶׂר  – הַחֲבוּרָה

מִסְתַּבֵּר שֶׁהַיְּלָדִים שָׁתוּ תֵּהּ וְהַצְּרָחוֹת הָיוּ בִּגְלַל שֶׁהַתֵּהּ הָיָה חַם. “לָמָה נִכְנַסְתֶּם לַבּוּר?” שָׁאַלְתִּי אוֹתָם. לַמְרוֹת שֶׁזֶּה בְּטַח יִשָּׁמַע לְךָ מְטֹרָף אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים פֹּה אוֹצַר”. גַּם אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹצַר!” אָמַרְתִּי בְּהִתְלַהֲבוּת. “רוֹצִים לַהֲפֹךְ לַחֲבוּרָה?” הֵם עַנּוּ לִי שֶׁכֵּן.

פֶּרֶק 11 – הָאִי שֶׁל הַאוֹצַר

הִמְשַׁכְנוּ יַחַד עַד קְצֵה הַמְּעָרָה וכשיצאנו מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּאִי בּוֹדֵד. “מָה זֶה הָאִי הַזֵּה?” שָׁאַל אֶחָד מִילָדַי הַחֲבוּרָה. “נִזְכַּרְתִּי!”  אָמַרְתִּי “זֶה הָאִי שֶׁל הַאוֹצַר!”.

פֶּרֶק 12 – אֲנַחְנוּ לֹא לְבַד

מִיַּד יָדַעְנוּ שהמשימה שֶׁלָּנּוּ לִמְצוֹא אֶת הָאוֹצָר! מִבְּלִי לְדַבֵּר
התחלנו לְחַפֵּשׂ פֶּתַח סוֹדִי…
לְפֶתַע שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא היחידים עַל הָאִי.
רעדו לִי הרגליים, אֵלֶּה הָיוּ הָאֲנָשִׁים שתפסו אֶת אַבָּא שֶׁלִּי.
רָצִיתִי לְהַזְהִיר אֶת החבורה, אֲבָל לֹא רָאִיתִי אוֹתָם…