מדרש שם

השם שלי הוא אוריין,

משמעות שמי היא שלמות, אוריינות, מסמל חוכמה, עומק ושאפתנות.

 בארמית: היכולת לקרוא ולכתוב, לרוב הכוונה ליכולת לקרוא בתורה, מכאן צמח המושג אוריינות בלימוד.

בצרפתית: שחר, זריחה, זהב.

איני נקראת על שם מישהו.

ההורים שלי בחרו את שמי מכיוון שאהבו את המשמעות שלו.

אני מאוד אוהבת את השם שלי מכיוון שהוא מיוחד, בעל משמעות, והוא לא מאוד נפוץ.

השם “אוריין” מופיע בתנ”ך והמשמעות היא תלמיד חכם, בן תורה.

שמי אינו לקוח מהטבע.

אין שיר על שם “אוריין”.

סיפור משמעותי בחיי

סיפור אישי

לפני כ-5 שנים, בהיותי בת 6, טסנו כל המשפחה מצד אבא לחופשה בזנזיבר שביבשת אפריקה לחגוג את יום הולדתו ה-70 של סבי סורין.

זו חוויה שזכורה לי עד היום, מכיוון שהיא השפיעה עליי מאוד. למדתי להעריך את מה שיש לי בעקבות מה שראיתי. האנשים שם חיים וגרים בבתים שבנויים מחול ומים, וחלקם מקש ואבן, ללא תנאים ומוצרים בסיסיים כגון אוכל ושתייה, וידיהם אינה מושגת.

חוויה נוספת שזכורה לי משם עד היום היא צלילה עם שנורקלים ומשקפות באוקיאנוס ההודי שבה נחשפתי לחיות ים שלא ראיתי מעולם. ראיתי אלמוגים, דגים מיוחדים ואחזתי בכוכבי ים, שכמובן החזרתי לים.

בזנזיבר יש גאות ושפל אשר גרמה לחשיפה של כמות גדולה של סרטנים וזה היה מראה מרהיב שלא ראיתי בעבר.

עד היום אנחנו מזכירים את אותה החופשה במפגשים משפחתיים ואני נהנית להיזכר בחוויות שחוויתי שם.

חלומות ושאיפות

השאיפות והחלומות לעתיד שלי הן להשתלב ולהתמקצע בתחום ההייטק.

מאז שאני זוכרת את עצמי התחברתי וחקרתי את תחום המחשבים, תחום שמעניין אותי מאוד.

בזכות הידע שלי, אני עוזרת לחברים, משפחה כאשר הם נתקלים בבעיה שקשורה בתחום זה.

כשאני צריכה עזרה בבעיות מורכבות אני נעזרת באבא שלי, שעוסק בתחום.

כיום אני חלק מתוכנית ממר”ם כדי לקדם את הידע שלי בתחום המחשבים.

שם המשפחה שלי

שם המשפחה שלי הוא “סולומון“, שם משפחה זה הוא מסוג השמות הטרונימים (שמות שמקורם בשמו של האב) מכיוון שהם נגזרים משמו הפרטי של אחד מאבות המשפחה, כאשר במקרה זה הוא ממקור מקראי. שם משפחה זה הוא אחת הגרסאות של השם סולומון הנגזר מהשם המקראי שלמה. שלמה, בנו של דוד המלך ושל בת שבע, היה מלכה השלישי והאחרון של יהודה וישראל, הוא בנה את בית המקדש הראשון. שמות משפחה יהודיים רבים התפתחו מהשם שלמה/סולומון/סלומון וצורותיהם. סולומון מתועד במאה ה-7 בצרפת.

אירוע משפחתי – היסטורי – מלחמת ששת הימים

האירוע הוא מלחמת ששת הימים, שבו סבא שלי (מצד אבא), סורין ישראל, סייע במאמץ המלחמתי.

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מה-5 ליוני עד ה-10 ליוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ!

המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית במבצע מוקד על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת ההמתנה המתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.

השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית, הכלכלה האזורית, הגאופוליטיקה ומהלך המלחמה הקרה היו מרחיקות לכת וממושכות.

שוחחתי עם סבא שלי לגבי האירוע ההיסטורי והוא סיפר לי על מלחמת ששת הימים:

“לפני מלחמת ששת הימים הייתי תלמיד בכיתה י”ב במגמת אלקטרוניקה בבית ספר עמל רמלה.

צבאות ערב איימו על מדינתנו למחוק אותה ממפת העולם.

אנו התלמידים נרתמנו למאמץ הכנה למלחמה ועזרנו בחפירת שוחות בסמוך לביתנו ברמלה, מפני שבשכונה שלנו לא היו מקלטים.

עם תחילת המלחמה ב-5 ליוני 1967 עזבנו את ספסל הלימודים, ולמחרת התנדבתי לתעשייה האווירית כדי להשתתף במאמץ המלחמה.

בתעשייה האווירית הוצבתי יחד עם חבר מהכיתה למחלקת אלקטרוניקה כדי לעזור בהכנת ערכות לבניית מכשירי קשר.

בהפסקות , במקום לצאת לאכול עם כולם ,בחרנו לחמש את מטוסי הפוגה מגיסטר שעברו הסבה לשאת פצצות. מטוסים אלו יצאו לגיחות רבות בירדן.

החיילים היו מאד מרוצים מעזרתנו בשעת חרום זאת.

עם סיום המלחמה חזרנו ללימודים ולמבחנים שעברתי אותם בהצלחה.”

האירוע הזה השפיע על משפחתי כך:

בזכות לימודיו בבית ספר מקצועי עמל, הוא עבר קורס השתלמות מיוחד עבור צה”ל. אחרי המלחמה, בזמן שהגיע מועד הגיוס, סבי התגייס ושירת בחיל האוויר בתפקיד טכנאי קשר קרקע. אחד ממשימותיו היה לדאוג שיהיה קשר עם החיילים שמוצבים בסיני. בתפקיד זה הוא דאג להקמת נקודות קשר בסיני במקומות אסטרטגיים ושלח צוותים של טכנאים מהבסיס שלו לשם.

בזכות התנדבותו של סבי לתעשייה האווירית בתקופת מלחמת ששת הימים, הוא התעניין בנושא וכבר בכיתה י”ב, ידע שזה מה שהוא ירצה לעשות בשירותו הצבאי.

סבי השתחרר מצה”ל לאחר 22 שנות שירות בחיל האוויר בדרגת סגן אלוף.

*בעמוד הבא ניתן לראות את סבי בטקס הענקת דרגות, ומצולם ליד “זהבן”, המל”ט הראשון של חיל האוויר שסבי היה אחראי על התקשורת שלו לבסיסים.*

דמות מעוררת השראה

אני בחרתי בסבתא רבה שלי מצד אמי. שמה היה רוזה אליהו, ולימים אחרי שהתחתנה עם סבא רבה שלי אלברטו, השתנה שם משפחתה לקלדרון. היא נולדה בשנת 1917 והתגוררה בקסטוריה, עיר ביוון.

משפחתה של סבתא רבה שלי נספתה בשואה (אמה ושני אחיה).

היא הספיקה לברוח מיוון לארץ ישראל וכאן היא חיה עם סבא רבה שלי אשר הכירה בארץ בעיר תל אביב, בסמוך לביתו של אברהם שטרן (יאיר), מנהיג ארגון “לוחמי חירות ישראל”.

אחד מסיפוריה היה, שבערך בשנת 1941, היה עוצר על ידי האנגלים שבאותה תקופה שלטו בארץ ישראל.

כל מי שהסתובב בשעת העוצר, נתפס על ידי האנגלים ונרצח.

ערב אחד דפק אדם על דלתם של סבתא וסבא רבה שלי בשעת העוצר. אותו אדם ביקש ממנה שתסתיר אותו מכיוון שהאנגלים רודפים אחריו, והיא החביאה אותו בארון.

כשהאנגלים הגיעו היא אמרה שאין אצלה אף אחד, שהיא בהיריון וביקשה שילכו ולא יפגעו בה. הם הלכו ובכך היא הצילה את חייו.

מסתבר שאותו אדם שהצילה ודאגה לצרכיו אחרי שהאנגלים הלכו, היה לוחם בפלמ”ח ונגן בתזמורת של מכבי האש.

אותו המקרה תרם למדינה בכך שהיא סיכנה את חייה בשביל להגן על מי שהיה

חלק מהמגנים הראשונים, שהגנו על היהודים שחיו בארץ ישראל.

*בתמונה הבאה מצולמים סבא וסבתא רבה שלי עם אמי שהייתה תינוקת*

מסורת משפחתית – איך הכל התחיל והטיול הראשון

המסורת המשפחתית שלנו היא טיול משפחתי ביום הולדת עגול לסבי וסבתי מצד אבא, וגם מידי פעם גיבוש משפחתי לבני המשפחה המתווספים.

תכנון של כל טיול משפחתי מתחיל בארוחה משפחתית שבה כל אחד מציע רעיון לאן כדאי לטוס ולטייל ביחד. לאחר סיעור מוחות (בשלב הקינוחים) בוחרים את היעד ואת התקופה הרצויה שבה נטייל ומתחילים בתכנונים של המסלול בהתאם לגילים של הנוכחים בטיול.

המסורת החלה לפני 16 שנה, בשנת 2006 (לפני שנולדתי) בטיול שורשים לרומניה. בטיול נכחו סבי סבתי, הורי (לפני נישואיהם), הדודים שלי ושני בני הדודים שלי.
הם ביקרו בבוקרשט, משם נסעו לעיר הולדתה של סבתי אג’וד, המשיכו לעיר הולדתו של סבי בקאו, המשיכו לצפון רומניה וטיילו בהרי הקרפאטים, חזרו לבוקרשט ומשם טסו בחזרה הביתה.

מסורת משפחתית – הטיול השני

הטיול השני היה לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-60 לסבי בשנת 2007. משפחתי טסה לטורקיה (לפני שנולדתי). בטיול נכחו סבי וסבתי, הורי (לפני נישואיהם) והדודים שלי. הם ביקרו באנטליה וסביבותיה.

מסורת משפחתית – הטיול השלישי

הטיול השלישי היה בשנת 2013 לרומניה, שבו הצטרפתי לראשונה למסורת. הטיול היה גיבוש משפחתי וטיול שורשים לנכדים. בטיול נכחו סבי סבתי, הוריי, הדודים שלי ושלושת בני הדודים שלי. בטיול טיילנו בסינייה, פוינה ברשוב, ברשוב, ארמון פלש, אגם אנה הקדושה, ובית כנסת של בעל שם טוב. משם נסענו לעיר הולדתה של סבתי והתארחנו בבית של חבר ילדותה.

מסורת משפחתית – הטיול הרביעי

הטיול הרביעי והאחרון (לבינתיים) היה בשנת 2017 לזנזיבר, לכבוד יום הולדתו ה-70 של סבי. בטיול זה כל משפחתי המורחבת נכחה חוץ מאחי הקטן אלרוי שעוד לא נולד.

זנזיבר היא ארץ אקזוטית, הנמצאת ביבשת אפריקה על קו המשווה.

בבית המלון התאכסנו בבקתות, אני ישנתי עם אחותי וכל בני דודיי ביחד בבקתה אחת והיה לנו מאד כיף!

טיילנו ביבשה וגם בים. נהנינו לראות בפעם הראשונה את תופעת הגאות והשפל.

ביקרנו את הבית שבו גדל פרדי מרקורי (סולן להקת קווין), ביקרנו בחוות התבלינים שבו גדלים עצים מהם מכינים תבלינים כמו זעפרן, קינמון, כורכום, אגוז מוסקט, .וניל, הל ופרח ייחודי ממנו מורחים אודם בשפתיים

הטיולים השאירו טעם של עוד ואנו מחכים לטיול הבא שהקורונה קטעה

ספר מילדותי

בחרתי בספר “דנה יכולה כל מה שהיא רוצה“.

סופרת: סטפניה זנדברג-רובינסקי

מאיירת: סנדי חובנקיק

המסר המרכזי של הספר:

בהתמדה והשקעה משיגים את המטרה וכספר הנמנה על ספרות ילדים פמיניסטית בנות יכולות ליישם את כל החלומות שלהן, גם תפקידים שיותר נפוצים כגבריים.

זיכרונות שהספר מעלה בי:

כשהייתי קטנה ההורים שלי הקריאו לי את הספר הזה והסבירו לי שיהיו לי שאיפות לעתיד כשאני אהיה גדולה, שאני אצליח בכל מה שאני ארצה בעזרת השקעה והתמדה.

אני זוכרת שזכרתי כל מילה בספר ודקלמתי אותו בעל פה.

זכור לי שיש בספר עמוד עם כל מיני מקצועות שדנה רוצה להיות כשתגדל, ואני גם הייתי אומרת באיזה מקצוע אני ארצה לעסוק כשאגדל – רציתי להיות אסטרונאוטית (אפילו שבקושי ידעתי איך לבטא את המילה נכון).

רקע על הסיפור:

הסופרת מספרת על דנה שעושה את צעדיה הראשונים כתינוקת בהמשך כילדה ובסוף כבוגרת.

ילדה קטנה שמגלה את העולם סביבה, ותוך כך מגלה גם את יכולותיה שלה, מפתחת את תחושת הביטחון שלה ואת עצמאותה.

היא מתנסה בפעולות שונות של לימוד ומשחק כמו ללכת בפעם הראשונה, להתלבש לבד, ולבנות מגדל גבוה מקוביות.

היא מנסה…מעזה – ומצליחה!

זהו סיפור שנתן לי השראה וגרם לי להבין שאשיג את כל מטרותיי למרות הקשיים בדרך.

“מאין באה משפחתי?”

קישור לסרטון

 על מנת לצפות בסרטון לחצו על הלינק במקש ימני של העכבר ולחצו על “פתיחת קישור בכרטיסייה חדשה”.

רפלקציה אישית

העבודה תרמה לי באופן אישי להיכרות ולקרבה למשפחתי והרחיבה את הידע שלי על ההיסטוריה המשפחתית.

בזמן איסוף המידע הופתעתי לגלות אירועים שקרו בעברה של משפחתי.

בחרתי להציג את העבודה בתור ספר דיגיטלי, מכיוון שזה חדיש ויש הרבה אפשרויות שלא קיימות בספר מוחשי, כמו למשל, הוספת לינקים לסרטונים ואפקטים.

בני המשפחה אהבו את הכתיבה שלי, את הרעיונות שהצעתי לכתיבת העבודה, ובדרך שאני מציגה אותה.

בזמן איסוף המידע היה המון שיתוף פעולה מצד אמא ואבא שלי וסבא וסבתא (משני הצדדים).

רגעים נעימים שהיו לאורך הביצוע: עלו זיכרונות משותפים, זיכרונות על העבר  וההיסטוריה המשפחתית גם של אנשים ממשפחתי, שלצערי לא הספקתי להכיר.

גיליתי המון דברים חדשים על המשפחה שלי שלא ידעתי, למשל, על התפקיד וההיסטוריה הארוכה של סבא שלי בחיל האוויר, ושסבתא רבה שלי הצילה חיי אדם.

תהליך העבודה היה מרתק ומאתגר עבורי, בו למדתי לחקור ולאסוף מידע ממשפחתי הגרעינית והמורחבת.