יָא יָא מְקַבֵּל חִסּוּן

“תַּלְמִידִים יְקָרִים” – קָרְאָה הַמּוֹרָה,

“חָשׁוּב מְאוֹד לְכֻלָּנוּ לָדַעַת,
כִּי הִגִּיעַ הַזְּמָן לְהִתְחַסֵּן נֶגֶד שַׁפַּעַת.
הַחֹרֶף כְּבָר בַּפֶּתַח וְאֵלֵינוּ מִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת,
מֵבִיא אִתּוֹ נַזֶּלֶת לֹא נְעִימָה וְהִתְקָרְרוּת.
בְּשָׁבוּעַ הַבָּא יַגִּיעוּ לְכִתָּה הַחִסּוּנִים
וְכֻלָּנוּ כָּאן נִתְחַסֵּן, בָּנוֹת וּבָנִים.
אֶת הַשַּׁפַּעַת בְּיַחַד נְנַצֵּחַ
וְכֻלָּנוּ נִהְיֶה מוּגַנִּים לְבֶטַח”.

אַךְ יָא יָא מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת וּדְאָגוֹת
לִקְרַאת הַחִסּוּן הַקָּרֵב.
זְרִיקוֹת הוּא מַמָּשׁ לֹא אוֹהֵב !
“מָה יִהְיֶה?” – בְּלִבּוֹ חָשַׁב,
“אִם יִהְיֶה דּוֹקֵר? וְאִם זֶה יִכְאַב?
אוּלַי הַחִסּוּן יִקַּח הַרְבֵּה זְמַן?
וְעַל הַכָּתֵף יִשָּׁאֵר לוֹ סִימָן?”

שֶׁשָּׁב הַבַּיְתָה לְאַחַר הַלִּמּוּדִים,
אִמָּא הִבְחִינָה בְּמַשֶּׁהוּ מוּזָר.
יָא יָא הָיָה חֲסַר תֵּאָבוֹן וְנִרְאָה מְעַט נִסְעַר.
“יָא יָא, מָה קָרָה? לֹא נָגַעְתָּ כִּמְעַט בָּעוּגָה…” –
אִמָּא שָׁאֲלָה מְלֵאַת דְּאָגָה.
“אִמָּא, אֲנִי חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת הַחִסּוּן?”
שָׁאַל יָא יָא לַחוּץ ,
“זֶה בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ נָחוּץ?”

בְּוַדַּאי” – אִמָּא הֵחֵלָּה לְהַסְבִּיר בְּפֵרוּט,
” שַׁפַּעַת הִיא אֵינָהּ צִנּוּן פָּשׁוּט,
זוֹ מַחֲלָה שֶׁעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ דַּרְכֵי הַנְּשִׁימָה
וְגַם סִבּוּכִים עֲלוּלִים לְהוֹפִיעַ…כַּמָּה וְכַמָּה.
זוֹ מַחֲלָה נְגִיפִית
שֶׁלְּעִתִּים יְכוֹלָה לִהְיוֹת קָשָׁה,
יָא יָא – יֵשׁ לִי אֵלַיִךְ בַּקָּשָׁה.

בּוֹא אִתִּי מָחָר לְבִקּוּר אֵצֶל דּוֹדָהּ שָׁנִי,
בְּקֻפַּת חוֹלִים הִיא עוֹבֶדֶת כְּאָחוֹת רָאשִׁית.
שָׂם הִיא מְחַסֶּנֶת יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים בֶּחָרִיצוּת,
כָּךְ יוֹם יוֹם בְּהַרְבֵּה סַבְלָנוּת.

אָז מָה דַּעַתְךָ? תָּבוֹא אִתִּי?”
שָׁאֲלָה אִמָּא בְּקוֹל שקט ,
יָא יָא חָשַׁב וְחָשַׁב… קְצָת הִתְלַבֵּט…
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְאִמָּא הוֹדִיעַ,
כִּי יֵשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת בְּנוֹשֵׂא הַחִסּוּן –
וְהוּא מוּכָן לַמִּרְפָּאָה לְהַגִּיעַ.

.

לְמָחֳרָת, אִמָּא וְיָא יָא הִגִּיעוּ לְמִרְפָּאָה יַחְדָּו,
דּוֹדָהּ שָׁנִי קִבְּלָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּחִבּוּק רָחָב.
“יָא יָא, הַיּוֹם תִּהְיֶה הָעוֹזֵר שֶׁלִּי בְּמַתַּן חִסּוּנִים” –
דּוֹדָהּ שָׁנִי אָמְרָה וְחִיְּכָה מִיָּד,
“יִהְיֶה לְךָ תַּפְקִיד חָשׁוּב בִּמְיֻחָד.
כַּמּוּבָן שֶׁתּוּכַל לִשְׁאֹל כֹּל מָה שֶׁלָּךְ לֹא יָדוּעַ,
מַבְטִיחָה לַעֲנוֹת עַל הַכֹּל , עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ רָגוּעַ”.

“אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַצְלִיחַ לִהְיוֹת עוֹזֵר חִסּוּנִים?”,
שָׁאַל יָא יָא מְעַט הַסְּסָנִי..
“מֵעוֹלָם לֹא עָזַרְתִּי לְחַסֵּן,
אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַבְטִיחַ –
מְקַוֶּה מְאוֹד שֶׁאֶעֱמֹד בַּמְּשִׂימָה וְאַצְלִיחַ”.
“אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה עוֹזֵר נִפְלָא
וְתַעֲשֶׂה הַכֹּל נָכוֹן” –
עָנְתָה שָׁנִי בְּחִיּוּךְ וּבְבִטָּחוֹן.

הנֵּה הַמְּטֻפֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה נִכְנְסָה לַחֶדֶר
וְדוֹדָהּ שָׁנִי הִרְגִּיעָה אוֹתָהּ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
הָיְתָה זוֹ יָלְדָה קְטַנָּה עִם קוּקִיּוֹת, גִּ’ינְגִּ’ית מְנֻמֶּשֶׁת,
אַפָּהּ הָיָה אָדֹם וְכֻלָּהּ מִתְעַטֶּשֶׁת.
“נִרְאָה כְּמוֹ הִתְקָרְרוּת” – אָמְרָה הָאָחוֹת בְּחֹסֶר מָנוֹחַ ,
“יָא יָא ,תּוּכַל לְסַדֵּר לָהּ כִּסֵּא שֶׁתַּרְגִּישׁ בְּנוֹחַ?
בֶּטַח” – עָנָה יָא יָא וּמִיַּד עָזַר לַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לְהִתְיַשֵּׁב.
בְּכָל לִבּוֹ קִוָּה שֶׁלֹּא תָּחוּשׁ בִּכְאֵב.

“אָז אֵיךְ הַשַּׁפַּעַת מַגִּיעָה אֵלֵינוּ?” – יָא יָא שָׁאַל בִּדְאָגָה,
בְּעוֹד הָאָחוֹת מַפְשִׁילָה אֶת שַׁרְווּלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה.
“עִם כָּל עִטּוּשׁ הַיּוֹצֵא , אֲפִלּוּ בְּרֶסֶס זָעִיר,
נְגִיפֵי הַשַּׁפַּעַת נִשָּׂאִים בְּקַלּוֹת בָּאֲוִיר” –
כָּךְ דּוֹדָהּ שָׁנִי עָנְתָה
וְאֶת אֵזוֹר הַכָּתֵף חִטְּאָה.

“אָז אִם מִישֶׁהוּ חוֹלֶה וְהוּא מִשְׁתַּעֵל לְיָדֵינוּ” –
שָׁאַל יָא יָא מֻטְרָד,
“נִדָּבֵק וְנִהְיֶה חוֹלִים מִיָּד?”

“זֶה אֶפְשָׁרִי בְּהֶחְלֵט” – עָנְתָה שָׁנִי וְהוֹסִיפָה מִלִּים,
“שִׁעוּל וּמַגַּע עֲלוּלִים לְהַעֲבִיר אֶת הֲנָגִיף
וְלַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ חוֹלִים”.

וּלְאַחַר תְּשׁוּבָתָהּ פָּתְחָה אֶת הָאָרוֹן הַכָּסוּף
וְהוֹצִיאָה מִן הַמְּגֵרָה מַזְרֵק עָטוּף.
“מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַמַּזְרֵק?” –
בִּקֵּשׁ יָא יָא מֵהָאָחוֹת לְסַפֵּר…
“זֶהוּ תַּרְכִּיב נֶגֶד שַׁפַּעַת –
אֲשֶׁר אֻחְסַן עַד עַתָּה בַּמְּקָרֵר”.

הָאָחוֹת הִסְבִּירָה כִּי הַתַּהֲלִיךְ הוּא מְאוֹד מָהִיר
וְהַזְּרִיקָה מִתְבַּצַּעַת אֶל תּוֹךְ הַשְּׁרִיר.
“מִיָּד לְךָ אֲנִי מַרְאָה
וְתָבִין שֶׁזֶּה מַמָּשׁ לֹא נוֹרָא”.

יָא יָא נִמְלָא חֲשַׁשׁ עֲנַק
אַךְ בִּשְׁבִיל הַיַּלְדָּה הֶחְלִיט לִהְיוֹת חָזָק.

“הַזְּרִיקָה תִּקַּח שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת ” –
הִסְבִּירָה הָאָחוֹת לַיַּלְדָּה עִם הַקּוּקִיּוֹת,
“תַּחְשְׁבִי עַל מַשֶּׁהוּ טוֹב וְנָעִים
וּבְלִי שֶׁתַּרְגִּישִׁי, אֲנַחְנוּ כְּבָר מְסַיְּמִים”.

יָא יָא נִסָּה לְעוֹדְדָהּ
וְהֶחֱזִיק בְּכַף יָדָהּ.
עִם הַרְבֵּה אַהֲבָה וְגַם סַבְלָנוּת –
הָאָחוֹת הִזְרִיקָה אֶת הַחֹמֶר בַּעֲדִינוּת.
וְהִנֵּה הַחִסּוּן עָבַר לוֹ בִּמְהֵרָה,
זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה נוֹרָא.

“לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שׁוּם דָּבָר”-
כָּךְ צִחְקְקָה הַיַּלְדָּה הַמְּנֻמֶּשֶׁת וְאָמְרָה.
“כָּל הַכָּבוֹד לָךְ” – שִׁבַּח אוֹתָהּ יָא יָא,
“הָיִית מַמָּשׁ גִּבּוֹרָהּ.
אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁזֶּה לֹא כָּאָב,
מַגִּיעָה לְךָ מַדְבֵּקָה שֶׁל כּוֹכָב ! “.
” תּוֹדָה רַבָּה ” – עָנְתָה הַיַּלְדָּה ,
” עַכְשָׁו אֲנִי רְגוּעָה וְגַם יוֹדַעַת
כִּי אֲנִי מְחֻסֶּנֶת וְלֹא אֲדַבֵּק בְּשַׁפַּעַת”.

שָׁנִי הָאָחוֹת הִגִּישָׁה לְיָא יָא
צֶמֶר גֶּפֶן קָטָן עִם חוֹמֵר חִטּוּי וְאָמְרָה:
“נִשְׁאַר רַק לְנַקּוֹת מְעַט אֶת הַמָּקוֹם..
וְזֶהוּ, אָנוּ כְּבָר נִפְרָדִים מֵהַמְּטֻפֶּלֶת לְשָׁלוֹם.
הִנֵּה רָאִיתָ יָא יָא ” – הָאָחוֹת הוֹסִיפָה,
“שֶׁחִסּוּן יָכוֹל לִהְיוֹת תַּהֲלִיךְ מָהִיר וָקַל?
תֶּכֶף אֶקְרָא לְעוֹד מְטֻפָּל”.

“זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה מַפְחִיד כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי” – יָא יָא הוֹדָהּ,
כַּמָּה כייף שֶׁבָּאתִי לַעֲזֹר לָךְ דּוֹדָהּ שָׁנִי, תּוֹדָה!”
“מצחיקון” – הֵשִׁיבָה דּוֹדָהּ שָׁנִי,
“הָיִיתָ פָּשׁוּט עוֹזֵר לְתִפְאֶרֶת
וְסִיַּעְתָּ לִי עִם הַחִסּוּנִים בְּצוּרָה נֶהְדֶּרֶת”.

לְמָחֳרָת יָא יָא הִגִּיעַ לַכִּתָּה רָגוּעַ בִּמְיֻחָד,

מֵהַחִסּוּן כְּבָר לֹא פַּחַד.
כְּשֶׁהָאָחוֹת נִכְנְסָה עִם מַגַּשׁ הַחִסּוּנִים לַכִּתָּה,
בְּאֶמְצַע שִׁעוּר לָשׁוֹן –
יָא יָא הִצְבִּיעַ גָּבֹהַּ גָּבֹהַּ
וְהִתְנַדֵּב לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן.

נִגַּשׁ אֶל הָאָחוֹת ,הִפְשִׁיל שַׁרְווּל,
וְקִבֵּל אֶת הַחִסּוּן בַּכָּתֵף, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל.
“כָּל הַכָּבוֹד יָא יָא הָאַמִּיץ” – קָרְאָה הַמּוֹרָה רוּת
וְכָל הַתַּלְמִידִים מָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת.

אָז אִם גַּם אַתֶּם יְלָדִים
צְרִיכִים לְהִתְחַסֵּן בְּקָרוֹב,
נָסוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַפַּחַד…
וְחִשְּׁבוּ עַל מַשֶּׁהוּ טוֹב!
שֶׁיִּהְיֶה בְּהַצְלָחָה
לְכָל הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים
וְשֶׁנִּהְיֶה כֻּלָּנוּ מוּגַנִּים!